איגרות הרמב"ם, תשובת שאלות

1תשובת שאלות להרמב"ם ז"ל

2זה נוסח כתב תשובות שאלות ששלח החכם האמתי הרב הגדול הפילוסוף האלהי רבינו משה איש האלהים זצ"ל בן הרב הדיין רבינו מימון הספרדי יח"ב יע"ה אל הרב הגדול החכם רבי חסדאי הלוי הספרדי ז"ל ממצרים לעיר אלכסנדריאה וצוה אחד מתלמידיו שיכתוב תשובות שאלותיו וישלחם לו על שמו:

3אמר התלמיד הנני נשבע להדרתך כי בשבועה חמורה השביעני מורי הרב שיחיה שלא אעמיד אדם על כתב ידו ולא אערים למוסרו או להעתיקו לאדם וכן קבלתי עלי גם אחרי כן נועדתי והוסיף להשביעני על ככה ובקושי דחיתיו שלא אתן לו הכתב שכתב בכתב ידו להשיב על שאלותיך עד שאעתיקנו בכתב ידי מכל מקום אהבתך עזה עלי ואי אפשר להשיב פני כבודך ריקם כל שכן איש נבון וחכם כמוך שראוי יותר לעמוד על סתרי תורה וחדרי חכמה ולומר לך דברי מורי האב כלשונו אי איפשר אבל אחליף הלשון אניח הענין כמו שהוא עד שיגיע אליך עוד עקר דעת המשיב וצורינו יתברך ויתעלה יאיר עינינו במאור תורתו אמן:

4וזה תורף דעתו בתשובת שאלותיך ממה ששאלת בעיקר הקדמות והחדוש

5הוי יודע שחכמי הפילוסופים לא איפסקו דבריהם להעמיד דבר אלא בראיה ברורה וזאת היא שאין עליה תשובה וכתות הראשונים שלפני אפלטו"ן כפרו באלוה ית' והביאו ראיות שהעולם ישן ואין לגלגל מנהיג וכתות האחרונים הודו באלוה ית' ושהעולם חדש כדעת מרע"ה וכתות אחרונים אחרים הודו באלוה ית' אלא אמרו שהעולם ישן ואין לאל ית' כונה בבריאה אבל העולם עלולו והוא העלה כדרך שהנר עלה לאורו והעמוד עלה לצלו ואי איפשר לעלה שתקדם לעלול ולא עלול בלא עלה אלו השלש מחלוקות לא עמדה ראיה ברורה על אחת מהן אלא ראיות בעלמא הביא כל אחד מהן לדבריו והראה פנים אך לא ראיה ברורה אבל נתברר לי מדבריהם ראיה ברורה על השם ית' שמו שסוף סוף הואיל ואפילו לדברי המעתיקים הכל מודים שיש לגלגל עלה למעלה ממנו שהרי יש לו גולם וצורה והרי אין שם דרך שלישית אלא או עתיק או חדש ושתיהם אי איפשר בלא עליון מהם נמצאת אומר ספק קדמון ספק חדש ואם כן בודאי יש שם אלוה נמצא תאמר שאין העולם לא קדמון ולא חדש זה דבר דלא איפשר אבל על מעשה בראשית לא נתבררה לי ראיה ברורה והדבר שקול בדעת ואין כח להכחיש אחד מהן מכח ראיה ברורה ואני אומר שדעת האדם יש לה קץ וכל זמן שהנפש בגוף אינה יכולה לידע מה למעלה מן הטבע ולפי שהיא שורה בטבע אי איפשר לה לחזות ולראות למעלה הלכך כשתכנס הדעת להסתכל למעלה לא תוכל כי הדבר גבוה ממנה אבל כל מה שבטבע יכולה היא לדעת ולהסתכל והרי חכמי ישראל אף על פי שאמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומים בעיני כקליפת השום לא יכול להסתכל וראייה לדבר שלא עמדה ראיה ברורה על אחת מהג' מחלוקות והרי בודאי אין שם עוד הוי יודע שיש שם מעלה בדעת למעלה ממעלת הפילוסופים והיא הנבואה והנבואה עולה אחר ולא יתכן בה ראיה ומשא ומתן שמאחר שנתברר שזו נבואה לא נשאר מקום לראיה וכן אתה רואה שלא היו מבקשים מן הנביא ראיה אלא על הנבואה עצמה אם היא נבואה או לא והוא הנקרא מופת אבל לא יבקשו ראיה למעלה מן הנבואה שהנבואה למעלה מן הראיה ולא הראיה למעלה מהנבואה והראיה תחלת הדעת והיא ראיה ברורה לפיכך אם תעמוד על הדעת תוכיח והנביא הוא שיוכל להגיע במה שלמעלה מן הטבע ומשה רבינו ע"ה סוף הנבואה ואין בנבואה למעלה ממנו ואחר שהדבר כן היאך איפשר להעמיד ראיה על דברי הנבואה והנבואה למעלה מן הראיה ואין הראיה מגעת מקום שהנבואה מגעת לפיכך אי איפשר שתעמוד הראיה במקום שהנבואה עומדת נמצאת אומר שאין אדם מערער בדבר אלא אם כופר בנבואתו של משה רבינו ע"ה ויאמר שלא היה נביא אבל אם יודה שהיה נביא לא יוסיף לשאול ראיה וזה הוא עקר הדת האמתית שאנו סומכים עליו שמשה רבינו ע"ה נביא יי' ודבריו נבואה והרי היא למעלה מן הראיה אבל לישא וליתן מדרך החכמה שהיא למטה מן הנבואה לא יצא דבר על בוריו שהרי לא יתכן להגיע אליו הא למה זה דומה למי שדמה להכניס כל מימי העולם בקיתון אחד קטן:

6ומה שאמרת שיוכל האדם לטעון שחלוק הדתות מן הטבע זה אמת בנימוסין שהם נימוסי דעות הגוף אבל נימוסי נפש אין אדם יכול לערער שהנפש אינה מן הטבע ולא עלולת הגלגל אבל המנהגים והדעות של גוף משתנות עם הטבע וחכמת הנפש אינה משתנת עם הטבע ולא צריכה לו על כן אמרו חכמי הרופאים שדעות הנפש על דרך יסוד הגוף עד שבא חכם אחד ולמד וקבל חוץ ממי שקרא ונתחכם ואמר שנפשו מזהירה הדעות לדעתה והיא שולטת על הטבע וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וכן בקין הוא אומר ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו:

7ומה ששאלת על סבת הגלגל רוב החכמים הסכימו שאי איפשר לסובב בלי מסבב כמו שאי איפשר פועל או פעול בלי פועל ואלו היה בטבע היה קץ לסביבתו שהטבע יש לו קץ ותכלה לכחו והואיל והגלגל סובב תמיד בלי הפסק ואין לסביבתו קץ בידוע שכחו מחמת אלוה ולא חלק אדם על זה אלא הכופר באלוה ית' והגלגלים עצמן בעלי נפש ודעת ומכירין ויודעין צור העולמים וחייהם וחכמתם ודעתם והדבור שנזקק למשה רבינו ע"ה בודאי הוא קול נברא הוא שנמצא מן הטבע ורבים אמרו שלא היה שם דבור גוף ולא קול אלא שנפש משה רבינו ע"ה היתה אחוזה בדעות העליונות השכליות ומבינה ושומעת על דרך דבור האמת שהוא הגיון הדעות האלהיות מה שאין אנו יכולין לידע איך הוא ואלו לא שנה הכתוב לומר וישמע את הקול מדבר אליו וגומר הייתי מודה בכך ועוד שפרשת לוחות שניות אינה הולכת כך הלכך אין לנו לומר אלא קול נברא הוא ויתכן שמן הענן היה יוצא וכן ראינו שלא נתגלה אליו אלא בענן כמו שפירש בפרשת כי תשא וזה מטובתו של הקב"ה ומן הטובה המושפעת ממנו שלא תגורנו רע חפץ לזכותו וכששרתה שכינה על משה רבינו ע"ה סידר הדברים על פי הדבור שאין מן השם ית' אלא טוב ויי' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר וכן הדרך שזכות הצדיק עומדת לבניו שטובה גדולה לצדיק שמחמתו תארע טובה לאחרים שכל מעשה העליונים טובה מכל צד ומכל פנה וכל התורה כולה נימוסין ומשמרות לנפש והתהלך באלה הדברים ותצלח ובודאי שכל מצוה יש לה טעם וענין וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה מפני מה לא נתגלו טעמי תורה מכלל שיש למצות טעמים אלא שלא נתגלו וכן כתבו ע"ה בשלמה המלך ע"ה שעמד על טעמי תורה חוץ מטעם פרה אדומה וכן משה רבינו ע"ה אמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואם המצות הן גזרה לעולם בלא ענין ועלה היאך יודו העמים שבחכמה גדולה נסדרו אלו המשמרות והם בחכמה אלהית:

8ומה שאמרת על ענין האבות והבנים כלומר שתולין טובת הבן בזכות האב ומה תועלת לנפש האב מקיום נפש הבן והלא אין אהבתו בחייו אלא מאורע גופני דע כי יש בדבר סוד נעלם כי לעולם יהיו הזרעיות על מחקק האבות וכן אתה מוצא כשקלקל אדם הראשון הביא מיתה לעולם וכבר באת אתה בזה השער בדבריך האחרונים:

9ומה ששאלת על האומות הוי יודע דרחמנא לבא בעי ואחר כונת הלב הם הם הדברים ועל כן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא אם השיגו מה שראוי להשיג מידיעת הבורא ית' והתקינו נפשם במדות הטובות ואין בדבר ספק שכל מי שהתקין נפשו בכשרות המדות וכשרות החכמה באמונת הבורא יתברך בודאי הוא מבני' העולם הבא וע"כ אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה אפילו גוי ועוסק בתורת מרע"ה הר הוא ככהן גדול וכל עצמו של דבר שהמגמה בתורת מרע"ה תקון הנפש לבורא ית' כמו שאמר דוד ע"ה שויתי יי' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט ולא נשתבח מרע"ה אלא בכך והאיש משה ענו מאד והוא סוף כשרות הנפש וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה מאד מאד הוי שפל רוח וכבר אירע מעשה בחכם אחד פילוסוף גדול שהיה הולך בספינה וישב במקום האשפות עד שבא אחד מהם ר"ל מאנשי הספינה והשתין עליו על מקום האשפות והרים ראשו ושתק ושאלו לו מפני מה אתה שותק ענה והשיב להם לפי שעתה נתברר לי בודאי שנפשי היא במעלה העליונה שלא הרגישה כלל בעלבון זה הענין וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה מה שעשתה חכמה כתר לראשה עשתה ענוה עקב לסנדלה לפי שהיא סוף המדות הטובות והנה הפילוסופים אמרו שרחוק הוא שימצא אדם מלא ושלם במדות ובחכמה ואם ימצאו אותו קוראים אותו איש אלהי ובודאי כגון זה הוא במעלת העליונים וזה הוא רצון התורה וחכמת המצות להתקין הנפש במדותיה ובאמונת הבורא ית' ועל כן אמר הכתוב רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואין בזה ספק שהאבות ונח ואדם הראשון שלא שמרו כלל דברי התורה לא יהיו בני גהינם אלא בודאי כיון שהגיעו והשיגו מה שראוי להתקין הרי הם במעלה העליונה ואין הדבר תלוי בתענית ותפלה וצעקה בלי דעה ואמונה על האמת וכגון זה קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם ועקר הכל שאין שום דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא הבורא ית':

10ומה שאמרת על הנסים כבר כתבתי בראיות ובארתי במאמרינו הנכבד ספר מורה הנבוכים כל מה שראוי לבאר בהם וסוף דבר יש בהם טבעיות ויש מהם מכחישים הטבע כמטה שנהפך לנחש והמים לדם וכיוצא בהם וזה יתכן על מנת שנאמין כי העולם חדש שזה עקר הכל כמו שאומר הכתוב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ וגו' וכבר כתבתי כל זה בספר מורה הנבוכים שעל דעת סברת שהעולם מחודש הכל יתכן ומעשה בראשית אינו חיוב כדעת ארסטוט"לוס וכבר ביארתי שם שאף הוא ר"ל ארס"טו לא אמר בזה שיש לו בו ראיה ברורה ומופת חותך וכלל אומר לך שכל מה שלמעלה מן הטבע לא יוכל חכם ופילוסוף להעמיד ראיה ברורה עליו אבל מה שבטבע לא יסתר מעיניהם ועל כן אמר דוד ע"ה השמים שמים ליי' והארץ נתן לבני אדם וכבר כתבתי במקומו כל מה שיש לומר על דברי ארס"טו בחדוש העולם והראתי פנים והרבתי תשובות על סברתם שמעשה בראשית חיוב ויותר ממה שיש להשיב על חדוש העולם והם אמרו שכל דבר שלא נתברר במופת אחוז בו הדרך שתשובותיה מועטת:

11ומה ששאלת על פסוק ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וגו' ואמרת מה שנעלם מן הידיעה היאך ויגע על פי נגיעת גשם בגשם אינו נעלם אלא עד שיודע כי כל דבור שיבא בדברי הנביא יש לו מעלה כי באמרו ויעף אלי היא מעלה אחת אחד מן השרפים היא מעלה אחרת למטה ממנה ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך היא מעלה אחרת למטה מן הכל וכלל פירוש המראה כי הדבר שאינו גוף כשיהיה בו ההויה במחשבה הדקה הפשוטה ותתעבה ותתגסה ותרד עד שתהיה גופנית ממש כשפע [המטר] שתחלתו אינו גוף וסופו מטר גוף ממש כך המראה ויעף אלי דבר שאינו גוף מכל וכל ומה שאמר ויגע על פי מלמד שהגיע בדבר אחר לא בעצמו אלא בגוף ממש שטהר חמרי הנביא שלא לעכבו מתשלום השליחות ומה שאמר אחד מן השרפים משמע דבר רוחני וגופני מעורבים כי אחד משמע רוחני ומן השרפים משמעו גופני כי אין שרפה אלא כליה בחמר אחר שהוא גוף וכן פירוש ותגע לרגליו לא אמרה על עצמה שנגעה אלא שהגיע בדבר שהוא גוף ופירוש לרגליו דבר גופני אפילו אמר באל ית' כל שכן כשיאמר על מלאך ובאלו ההפרשים יארעו לנביאים באלו ההשגות הנבואיות:

12ומה שהקשית ואמרת על פירוש עולים ויורדים בו כי בחלק הראשון ממאמרנו הנכבד ספר מורה הנבוכים בפרק חמשה עשר ממנו פירשנו אותו על הנביאים ובחלק השני בפרק עשירי ממנו פירשנו אותו על היסודות זה החלוק לא יקשה עליך כי המראה השלימה יראה בה המורכב ופשוט ובפירושנו על היסודות זכרנו הפשוטים שגברו על הנביאים כי אין לך נביא שעולה אם לא יגבר על החמר שלו האש או ירד אם לא יגבר על החמר שלו יסוד הארץ כי באש התשוקה עולה להשיג ובקרירות הארץ ויבשה יורד לנוח במה שהשיג עד שיעלה ולא ישוב לרדת כמו אליהו זכור לטוב שעלה במרכבת אש ומה שזכרנו ואמרנו ומה טוב אמרו עולים ויורדים שהעלים קודם הירידם ושאר הענין רצוננו בזה כי האדם נברא בחמר הארץ ולפיכך לעולם עלייתו קודמת לירידתו כי הוא במטה מטה נברא עפר מן האדמה:

13ומה שאמרת על תחיית המתים גם היא אצלי מכלל האותות המכחישות את הטבע כההפך המטה לנחש והמים לדם וכיוצא בהם ויתכן להכחיש הטבע ולהתחלף בשעתו על דעת הבורא ית' כדרך שהתחיל להיות אחרי אשר לא היה וכן אפשר אם רצה הבורא ית' להחריבו ולבטלו בטול גמור עושה שאין הטבע חיוב וכל זה על דעת הסוברים החיוב לא יתכן והוא אצלם נמנע מלהיות לפי שהכל בחיוב מלפני האל ית' ואנחנו אוחזי תורת משה רבינו ע"ה לא נאמין בו ולא נודה להם ואף לא הביאו ראיה ברורה על זה כל שכן שראיותנו גדולות ומרובות מדברי ראיותיהם חוץ ממה שנתברר על דרך הנבואה שהיא למעלה מן הכל ואף הם הורו שאם העולם חדש יתכן להחריבו ולבטלו בטול גמור אם רצה הפועל שהוא האל ית' וגם אפל"טון מודה בדבר זה והוא מודה כי העולם חדש אך סובר שיש שם גולם מצוי ואנו אומרים שלא היה שם לא גולם ולא צורה אבל הכל התחיל וברא השם ית' יש מאין אף על פי שמצאתי בדברי הגדה דברים אחרים כדברי רבי אליעזר הגדול על השמים והארץ מכל מקום הסברא שנתועדו בה כל ישראל זו היא שהכל היה אין והתחיל ועשאו יש והרבה מדרשות ושאלות בבראשית רבה מוכיחות על ככה:

14ומה שאמרת על מה תחיית המחית דע כי אנו לא עמדנו על אמתתו של הקב"ה שנעמוד על כונת מחשבותיו ולא ידענו ידיעתו איך ידע שהרי נתברר שהוא היודע והוא הדעה על כן לא נוכל לדבר בשום דבר איך ידע הקב"ה ולפרש אם ידע דבר זה או לא ידע שאם כן עמדנו על דעתו וברוך היודע בכל זה ואל יעלה על דעתך שאותה הסודות הגדולים יש בעולם או היה מי שידע אותה על אמתתם הוא שחנה אומרת כי אל דעות יי' ולו נתכנו עלילות והוא יתברך ויתעלה יודע ועד כי הרבה עזה עלי אהבתך שהכנסתיך עד כאן וביותר שאני טרוד ביום ובלילה מפני הדבר שאירע שבני אברהם יחיה לעד חלה ונטה למות ושלשה ימים נתיאשנו ממנו ובעזר הבורא ית' החל להלך על רגליו ולולי אהבתך מרובה לא היה לי לב אפילו לקרוא כתבך וכל מה שאפשר לכתוב כתבתי וצויתי להעתיקו לשלחו אליך ואם יגזור הבורא יתברך ותעלה למצרים עוד אוסיף לך פה אל פה כל מה שראוי להוסיף שלומך ושלום תורתך ישגא וירבה כרצונך ורצון אחיך:

15משה ב"ר מיימון הספרדי זצ"ל ושלום

16נשלם התשובה

17כתב תשובות

18לחכמי קהל עיר מארשי"לייא על שאלתם:

19הגיעה שאלת אלופינו ומיודעינו החכמים המבינים יודעי דת ודין הדרים בעיר מרשילי"א יגן האל ית' בעדם וירבה חכמתם ויגדיל ויאדיר תורתם ויצו אתם את הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם כחפץ המתפלל בעדם השש והשמח בשלותם משה ב"ר מיימון הספרדי זצ"ל והיא העידה על טוהר נפשם ושהם רודפים אחר החכמות ומחפשים בחדרי התבונות ורוצים לעלות במעלות הדעות האמתיות ולמצא דברי חפץ וכתוב יושר ולהבין הדבר והפשר תהי יד יי' עמם לפתוח כל סתום ולישר כל עקום אמן הבנתי מזאת השאלה ואף על פי שענפים מרובים וכל אותם שריגים אילן אחד הוא עקרם והוא כל דברי הוברי שמים החוזים בכוכבים והדבר ידוע כי לא הגיע עדיין לידכם החבור אשר חברנו במשפטי התורה שקראתיו משנה תורה שאלו הגיע אליכם מיד הייתם יודעים דעתי בכל אותם הדברים ששאלתם שהרי ביארנו כל זה הענין בהלכות ע"ז וחקות הגוים וכמדומה לי שיגיע לידכם קודם כתב תשובה זו שכבר פשט באי סקילי"א כמו שפשט במזרח ובמערב ובתימן ועל כל פנים צריך אני להשיב לבאר לכם דעו רבותי שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון וגימטריאות ותקופות והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו או שיטעום שזה מר וזה מתוק או שימשש שזה חם וזה קר או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים וצריך האדם שהוא בעל דעה לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם ויאמר שזה האמנתי בו מפני הקבלה וזה האמנתי בו מפני ההרגשה וזה האמנתי בו מפני הדעה אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלשת המינים האלה עליו נאמר פתי יאמין לכל דבר וכן צרכים אתם לידע שכבר חברו הטפשים אלפים ספרים וכמה אנשים גדולים בשנים לא בחכמה אבדו כל ימיהם בלמידת אותם ספרים ודמו שאותם ההבלים הם חכמות גדולות ועלה על לבם שהם חכמים גדולים מפני שידעו החכמות ההן והוא הדבר שטועים בו רוב העולם או הכל אלא אנשים יחידים השרידים אשר יי' קורא הוא דבר שאני מודיע לכם והוא החולי הגדול והרעה החולה שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים יעלה על לבם בתחלה שהם אמת וכל שכן אם יהיו הספרים קדמונים ואם נתעסקו אנשים רבים באותם ספרים ונשאו ונתנו בהם מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה ויאמר בלבו אכן לשקר עשה עט סופרים ובחנם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים וזאת היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום שאבותינו חטאו ואינם לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים שדברים אלו הם עיקר ע"ז כמו שביארנו טעו ונהו אחריה ודמו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכבוש ארצות אלא דמו שאותן יועילו להם ולפיכך קראו אותם הנביאים ע"ה סכלים ואוילים ודאי סכלים ואוילים היו ואחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תוהו המה הלכו:

20דעו רבותי כי אני חפשתי בדברים אלו הרבה ותחלת למודי היתה חכמה שקוראים אותה גזרת משפטי הכוכבים כלומר שידע ממנה האדם מה עתיד להיות בעולם או במדינה או מה יארע לאיש זה כל ימיו וגם קראתי בענייני ע"ז כלה כמדומה לי שלא נשאר לי בעולם ספר בענין זה בלשון ערבי אשר העתיקו אותו משאר לשונות עד אשר קראתי והבנתי בו ענייניו וירדתי עד סוף דעתו ומאותם ספרים נתברר לי טעם כל המצות כי יעלה על לב כל אדם שאינם דברים שיש להם טעם אלא גזרת הכתוב וכבר יש לי חבור גדול בענין זה בלשון ערבי בראיות ברורות על כל מצוה ומצוה ולא לכך הוצרכנו עתה: ואני חוזר לענין שאלתכם:

21דעו רבותי שכל אותם דברים של גזרת הכוכבים שהם אומרים יארע כך ולא יארע כך ומולדו של אדם ימשוך ויהיה כך ויארע לו כך ולא כך כל אותם הדברים אינם דברי חכמה כלל אלא טפשות וראיות ברורות יש לי שאין בהן דופי לבטל כל עיקרי אותם הדברים ומעולם לא נתעסק בענין זה ולא חבר בו ספר אחד מחכמי יון שהם חכמים ודאי ולא חברו אותם בחבוריהם ולא עשו אותו הטעות שקראוהו חכמה כי אם חכמי הכשדים והכלדיים והמצריים והכנעניים וזו היתה אמונתם ודתם באותן הימים אבל חכמי יון והם הפילוסופים שחברו בחכמות ונתעסקו בכל חכמה השתדלו בראיות ברורות לבטל כל דבריהם שרש וענף וגס חכמי פרס הבינו שכל אותן החכמות שעשו הכשדיים והכלדיים והמצריים והכנעניים הם שקר ואל תדמו בנפשכם שאותם הדברים אין שום ראיה להם ולפיכך לא נאמין בהם אלא ראיות ברורות ונכוחות שאין בהם דופי יש לי לבטל כל אותם דבריהן ולא ידבק בהם כי אם פתי שיאמין לכל דבר או מי שירצה לרמות אחרים:

22ודעו רבותי שהחכמה שהיא חכמה ודאית היא ידיעת צורת הגלגלים ומניינם ומדתם וסדר הלוכם וזמן סביבת כל אחד מהם ונטייתם לצד צפון או לצד דרום וסביבתם למזרח או למערב ומסלול כל כוכב וכוכב ודרכן היאך הוא בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חבורים גדולים והיא חכמה מפוארה הרבה וממנה יודע לקיית המאורות ומתי ילקו בכל מקום וממנה יודע מאי זו עלה יראה הירח כקשת והולך ומתגדל עד שישלים ויחזור ויחסר מעט וממנה יודע מתו תראה הלבנה או לא תראה ומאי זה טעם יהיה יום זה ארוך או קצר ומאי זה טעם יעלו שני כוכבים כאחד ולא ישקעו כאחד ומאי זה טעם יהיה יום זה במקום זה י"ג שעות ובמקום אחר ט"ו שעות או י"ו או כ' והוא יום אחד ובמקום אחר יהיו היום והלילה שוים לעולם ובמקום אחד יהיה היום כמו חדש או שני חדשים או שלשה חדשים עד שתמצא שתהיה כל השנה כולה ששה חדשים יום אחד וששה חדשים לילה אחד וכמה עניינים המתמיהים יודעו מאותה חכמה והכל אמת בלי ספק וזה הוא חשבון תקופות וגימטריאות שאמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה שהיא חכמה ובינה לעיני העמים אבל אלה הדברים של הוברי שמים אינם כלום והרי אני מבאר לכם ראשי פרקים מאלה הדברים שהם כבשונו של עולם:

23דעו רבותי שכל חכמי אומות העולם והם הפילוסופים שהם בעלי שכל ומדע הסכימו כולם שיש לעולם מנהיג והוא מסבב הגלגל ואין הגלגל סובב מאיליו ויש להם ראיות רבות להביא מופת חותך וראיה ברורה על זה ובזה לא נחלקו בעלי המדע ויש ביניהם מחלוקת גדולה בזה העולם כולו שהוא הגלגל ומה שבתוכו רובם אומרים שאינו הווה ונפסד אלא כן עומד היה ויהיה לעולם ולעולמי עולמים והרי הוא כמו שהקב״ה שהוא מסבב אותו מעולם כך היה זה סובב וזה מסבב ושניהם יחד לא ימצא זה בלא זה ויש מהם אומרים שזה הגלגל הזה יפסד והבורא ית' בראו אבל יש שם דבר אחד מצוי עם הבורא ית' כמו החמר ביד היוצר ומאותו המצוי עמו הוא עושה כל מה שירצה פעמים יעשה מקצת אותו החמר שמים ומקצתו ארץ ופעמים אם ירצה יקח אותו המקצת שעשה ממנו שמים ויעשה ממנו דבר אחר אבל להוציא יש מאין אי איפשר ויש מן הפילוסופים מי שאומר כמו שאמרו הנביאים שהשם ית' ברא כל הנבראים מאין ושאין שם עם השם ית' דבר אחר אלא זה הנברא שהמציאו ובזה הדבר הטו המחלוקת הגדולה וזה הדבר שהכירו אברהם אבינו ע"ה וכבר חברו בדבר זה אלף ספרים בראיות ברורות שיערוך כל אחד ואחד שיחזיק דבריו ועקר התורה התמימה הוא שהבורא ית' לבדו הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים והוא שברא הכל יש מאין וכל מי שאינו מודה בדבר זה הוא כופר בעקר ומקצץ בנטיעות וכבר חברתי אני חבור גדול בלשון ערבי בעניינים אלה ושם ביארתי הראיות הברורות והמופתים החזקים על מציאות הבורא ית' ושהוא אחד אמתי ושאינו גוף וגויה ולא כח בגוף ושברתי כל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים שהם ראיות שהעולם לא נברא וגם פרקתי כל הקושיות שהקשו עלינו על שאנו אומרים שהבורא ית' ברא הכל יש מאין וכל אלו השלש כתות של חכמי העולם מקדם ועד עתה בין אלו שאמרו שהבורא ית' שראו מאותו החמר המצוי אצלו תמיד בין אלו שאמרו כמו שאומרים הנביאים ע"ה שאין שם דבר אחד עומד עם האל ית' אלא הוא לבדו וכשרצה המציא עולם זה כרצונו מאין ובין אלו שאמרו שזה הגלגל אינו הווה ונפסד אלא כן עומד היה ויהיה לעולם ולעולמי עולמים והרי הוא כמו שהקב"ה שהוא מסבב אותו מעולם כך היה זה סובב וזה מסבב ושניהם יחד לא ימצא זה בלא זה כל אלו השלש כתות מסכימים שכל מה שהיה בזה העולם התחתון מהוית כל נפש היה וכל עשב וכל מחצב ממיני המחצבים הכל האל ית' עושה בכח שיבא מן הגלגלים והכוכבים וכי כח האל ית' צף בתחילה על הגלגלים והכוכבים ומן הגלגלים והכוכבים יצוף ויתפשט בזה העולם ויהיה כל מה שיהיה וכשם שאנו אומרים שהשם ית' עושה אותות ומופתים על ידי המלאכים כך אלו חכמי הפילוסופים אומרים שכל אלה הדברים הנעשים בטבעו של עולם תמיד על ידי הגלגלים והכוכבים והגלגלים והכוכבים בעלי נפש ומדע הם וכל אלה הדברים הם אמת וכבר ביארתי בראיות ברורות שכל אלה הדברים אין להם הפסד בדת ולא עוד אלא שהכרתי בדברי חכמי האמת רבותינו ע"ה מן המדרשות שהם אומרים כמו שאומרים הפילוסופים ואין בהם מן חכמי ישראל והפילוסופים בזה מחלוקת כמו שכבר ביארתי באותם הפרקים וכל אלו השלש כתות של הפילוסופים שאמרו שהכל על ידי הגלגלים והככבים נעשה ואמרו שזה שיארע לכל בני אדם מן המאורעות והמקרים הוא קרי ואין לו עלה מלמעלה ולא יועיל בו מולד ולא טבע ולא שנא אצלם זה האיש שטרפו אריה כשפגע בו או זה העכבר שטרפו חתול או זה הזבוב שטרפו העכביש ולא שנא אצלם זה שנפל עליו גל והרגו או אבן שנתדלדלה מן ההר ונפלה על אילן ונשבר או על אבן אחרת ונשברה כל זה יאמרו אקראי בעלמא גם אלו בני אדם הנלחמים זה עם זה על מלכות גדולה כמו עדת כלבים שנלחמים על נבלה ואין בה ליחה הכל סבה מן הכוכבים גם היות זה האיש רש וזה עשיר זה בעל בנים וזה עקר יאמרו הפילוסופים שהוא מקרה כללו של דבר יאמרו כי מאורעות כל אחד ואחד בין מין האדם בין מין הבהמה בין מין המחצבים והאילנות הכל קרי אבל היות המינים כולם ודברים הכלולים בכל העולם שאין בו נפש חיה הכל מכח הגלגלים והכוכבים שעקר מאת השם ית' ובזה היא המחלוקת ואנחנו בעלי התורה האמיתית לא נאמר שמאורעות בני אדם הם קרי אלא במשפט כמו שאמרה התורה הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וגו' ופירש הנביא ואמר אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ועל דבר זה הזהירה התורה והעידה ואמרה ואם לא תשמעו לי ואביא עליכם פורענות ותאמרו שאותן הפורענות אינן יסורין על חטאתכם אלא קרי ומאורע כשאר המאורעות שארעו בקרי אני אוסיף לכם מאותו הקרי זה הוא שכתוב אם תלכו עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי וזה הוא עקר דתינו היא תורה משה רבינו ע"ה שכל מאורעות שארעו בעולם וכל יסורין שיבאו בדרך מקרה לכלל בני אדם דין ומשפט הם וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון:

24ודעו רבותי שעקר מעקרי דתינו וגם הפילוסופים כולם מודים בו שכל מעשי בני אדם הם מסורין להם ואין שם לא מושך ולא כופה אלא אם ירצה האדם יעבוד את יי' תמיד ויהיה חכם יושב בבית המדרש יעשה ואם ירצה לילך בעצת רשעים ולרוץ עם הגנבים ולצפון עם הנואפים יעשה ואין שם טבע ולא מולד שמושך אותו לאחד מן הדרכים לפיכך נצטווה ונאמר לו עשה כך וכמה דברים ביארנו בעניינים אלו וכדומים להם בחבור שיש לנו בלשון ערבי או בפירוש המשנה ובשאר החבורים ובכן יש לנו ראיות של דעת שאין מאורעות בני אדם כמאורעות הבהמות כמו שאמרו הפילוסופים ונמצא אלו שלש מחלוקות כיצד הגע עצמך שראובן זה בורסי ועני ומתו בניו בחייו וזה שמעון בשם ועשיר ויחיו לו בניו לפניו ואפשר שיעני שמעון ויחזור בורסי וימותו בניו בחייו כל זה קרי בעולם ואין שם טבע בעולם ולא כח מכוכב שגרם לזה האיש שיהיה כך ולזה לא יהיה כך אלו דברי הפילוסופים ודברי מחלוקת השני הוא ענין בעלי גזרת הכוכבים ששמעתם דבריהם ופשטו הבליהם אצליכם שהם אומרים שאי אפשר שישתנה דבר זה לעולם ולעולם לא יהיה ראובן אלא בורסי ועני ואין לו בן שכוונתן לו כח מזלו בעת לידתו ולא והיה שמעון אלא עשיר ובשם ובעל בנים שיחיו לפניו שכך נתן לו כח מזלו בעת לידתו ואלו ב' דברים שקר הם אצלנו בעלי הדת האמתית דברי האצטגנינין שקר מפני הדעת שכל אותן ההבלים שאמרו כבר בטלה אותם הדעת הנכונה בראיות ברורות וגם הם עוד שקר מפני קבלת התורה שאם היה הדבר כן מה הועילה והתורה והמצות והתלמוד לזה האיש וכן כל איש ואיש אין לו כח לעשות כלום מדעתו והרי דבר אחר מושך אותו בעל כרחו להיות כך ושלא להיות כך ומה הועילו הצוויים או הלמוד נמצאו אלו הטפשים מבטלים תורת משה רבינו ע"ה יתר על שהדעת מבטלת דבריהם בכל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים לבטל דברי הכשדיים והכלדיים וחביריהם וגם דברי הפילוסופים שאומרים שדברים אלו קרי שקר הם אצלנו מפני קבלת התורה ודרכיה שעליה אנו סומכים ובה אנו מחזיקים ובדרכיה אנו הולכים הוא שאנו אומרים שזה ראובן ושמעון אין שם דבר שמושך זה להיות בשם ועשיר וזה להיות בורסי ועני ואפשר שישתנה הדבר ויהיה הפך כמו שאומרה הפילוסופים שזה קרי ואנו אומרים שאין זה קרי אלא דבר זה תלוי ברצון מי שאמר והיה העולם וכל זה דין ומשפט ואין אנו יודעין הוף תכמתו של הקב"ה לידע באי זה דין ומשפט גזר על זה להיות כך ועל זה להיות כך כי לא כדרכינו דרכיו ולא כמחשבותינו מחשבותיו אבל חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה יעשר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עקר התורה ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא ודעתנו עלה מעיקרא היא שכל דברי החוזים בכוכבים שקר הם אצל כל בעלי מדע:

25ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מחכמי האמת רבותינו ע"ה בתלמוד ובמשנה ובמדרשות שדבריהם מראים שבעת תולדותו של אדם גרמו הכוכבים כך וכך אל יקשה זה בעיניכם שאין דרך שנניח הלכה למעשה ונהדר אפירכי ואשינויי וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהן וינעור כפיו מהן ויתלה בדברי יחיד מן החכמים ע"ה שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעת או שיש באותם הדברים רמז או אמרם לפי שעה ומעשה שהיה הלא תראו שהרי כמה פסוקים מן התורה אינן כפשוטן ולפי שנודע בראיות של דעת שאי אפשר שיהיה הדבר כפשוטו תרגמו המתרגם ענין שהדעת סובלת אותו ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו כי העינים הם לפנים לא לאחור וכבר הגדתי לכם את לבי בדברי:

26ועל עסקי המשיח אשר זכרתם שהגיעו לכם דברים משמי לא היה כך המעשה כמו ששמעתם ולא במזרח היה אלא בארץ תימן עמד איש אחד יש לדבר זה כ"ב שנה ואמר שהוא שלוחו של משיח מישר דרך לפני ביאתה ואמר להם כי המלך המשיח הוא יתגלה בארץ תימן ונתקבצו אנשים רבים יהודים וערביים עמו והיה מסבב בהרים והיה מטעה אותם ואומר להם תמיד בואו עמי ונצא לקראת המשיח כי הוא שלחני אליכם לישר דרך לפניו וכתבו אלי אחינו שבארץ תימן כתב גדול והודיעו לי משפטו ודרכו וחדושיו שחדש להם בתפלות ומה היה אומר להם ואמרו לי שכבר ראו מנפלאותיו כך וכך ושאלו לי על זה והבנתי כל הדברים והכרתי מתוך דברי כתבם שאותו האיש העני חסר דעת אבל היה ירא שמים ואין בו חכמה כלל וכל מה שאומרים שעשה או נראה על ידו הכל שקר וכזב ופחדתי על היהודים משם וחברתי להם כמו שלשה קונדרסים בענין המלך המשיח וסימניו וסימני הזמן שיתראה בו והזהרתי אותם שיזהירו זה האיש שמא יאבד הוא ויאבד הקהלות כללו של דבר לאחר שנה נחפש וברחו ממנו כל הנלוים אליו ויאמר לו מלך אחד ממלכי הערביים אחד שתפשו מה זאת עשית אמר לו אדוני המלך אמת אני אומר כי בדבר יי' עשיתי אמר לו המלך מה המופת שלך ענה ואמר לו אדוני המלך חתוך ראשי ואחר כן אני אחיה ואקום ואחיה כבראשונה אמר לו המלך אין לך מופת גדול מזה ואם הוא כך אני וכל העולם נאמין בודאי שדבריך כלם אמתיים וטובים ונכוחים ושקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל מיד גזר המלך וצום ואמר קחו לי חרב ויביאו החרב לפני המלך וצוה וחתכו את ראשו ונהרג אותו העני תהא מיתתו כפרה עליו ועל כל ישראל ונענשו היהודים ברוב המקומות ממון גדול ועד עתה יש שם חסרי דעת אומרים עתה יחיה ויעמוד מקברו כך היו הדברים ואם שמעתם שהגיע כתבי לפא"ס שמא אותם הדברים ששלחתי בארץ תימן הועתקו והגיעו לפא"ס וכבר אמרתי לכם שכל דקדוקי השאלות שלכם בענין זה כלם שריגי אילן אחד הם ואני אצוה לכם בדעתי גודו אילנא וקציצו ענפוהי ונטעו עץ הדעת הטוב ואכלו מפריו וטובו ושלחו ידיכם וקחו גם מעץ החיים ואכלו ותחיו לעולם הש"י ברחמיו יזכנו ויזכה אתכם לאכול מפריו ולשבוע מטובו עד אשר לחיה לעולם אמן כן יאמר יי' כרצונכם ותאותכם ורצון וחשק נאמן אהבתכם אחיכם החותם שנית:

27משה ב"ר מיימון הספרדי זצ"ל

28מכתב רבינו שמואל אבן תבון ז"ל

29לגאון הרב רבי משה ברבי מימון ז"ל

30אל אדון איש קדוש החכם הגדול הרופא המעולה הרב המובהק הגאון המופלא הפלוסוף הקדוש השר הנכבד היועץ טוב מרנן ורבנן איש קדוש ירום ונשא וגבה רבינו משה בן ה"ה המובהק מרנן ורבנן מיימון ז"ל שלום אדוננו וגאוננו ושלום תורתו התמימה ושלום חכמתו השלימה ישגא כרצון הצעיר בעבדיו הנכסף להתחבר לאחד מתלמידיו הכותב להודיע לכבודו כי הגיע ליד עבדו כתבו היקר עלי מכל יקר הכתוב בחצי היון וכמעט יצאה נפשי בשורותיו הראשונות רפדוני שורותיו האחרונות במוצאי בפיהם רפואת אדוננו מחוליו הארוך אשר נשא בעון כלנו הרי אנו כפרתו וכפרת חליו ומאז נשאתי עיני מצפה אל כתב מבשר כי עלתה ארוכה ומרפא ואני תפלתי תמיד אל אלי להחליץ עצמותיו ולהאריך בשלוה ימותיו:

31והן אפער פי מיחל למלקוש תשובותיו הברורות ואמרותיו הטהורות על כל אשר שאלתי מכבוד חכמתו בכתבי הקדומים בשלשת חלקי המאמר הנכבד מורה הנבוכים ואירא מהוסיף שאלותי פן אטריח מאוד על כבודו רק שאלה אחת היא בלבי כאש בוערת עצורה בעצמותי עוררה לי פרק אחד מן הפרקים האחרונים מן החלק השלישי הבאים באחרונה אוסיף לשאול מכבוד אדוננו גם בה מבוכתי הגדולה עם יתר השאלות הקדומות וצדקה תהיה לו מעם ה' אלהיו וכן אני שולח את שלשת חלקי המאמר אשר אתנו העלולים המגיעים משם אשר מהם העתקתי אשלחם אל כבוד אדוננו מבקש מכבודו לצוות לקצת מתלמידיו להגיהם בדקדוק גדול פעם ושתים עד שיהיו בטוחים שלא נשאר בהם טעות ויחתום אדוננו בהם אחר שיתאמת לו טוב הגהתם ויצוה אז לשלחם אל התלמיד הנבון המשכיל ר' אברהם הכהן ש"צ אל אלכסנדריא וידעתי כי הוא בחסדו ישתדל לשלחם ואלינו על יד אחינו היהודים ההולכים לשם תמיד כי גם כן גמלני חסד להשתדל בכל אשר שלחתי לעשות שם וכל שכן שישתדל אם יבא לו כמו מצות אדוננו ירום הודו לא נמנעתי להטריח אדוננו גם בזה כי ידעתי כי ייטב בעיני כבודו להתיר עולה מאהלינו וגם לבבי לא ישקוט ולא ינוח עד דעתי מאמר ההוא מוגה כי מי יוכל לבטוח בעצמן בשגיאות ספר שרבו שגיאותיו מספור ואפילו אם היה המעיין חכם היו נשמטין לן מקומות רבים כ"ש למי שלא הריח ריח חכמה ואשר יראה אדוננו בחלק השלישי קצת הגהות בקצתו הגהתים מנוסחא שנית שהגיע לידי מקצת החלק ההוא לא היתה מוטעיה כראשונה כי הראשונה כאשר הודעתי אל כבוד אדוננן נראה ממנה שנכתבה מספר כתוב ערבי או מספר שנכתב הוא מספר כתוב ערבי ולזה רבו טעיותיו כאשר יראה בה אדוננו ואני בקצת השגיאות ששערתי בהן הייתי מציין בחוץ בדין ובקצתם הייתי מעביר צפרני בגליון כנגד השטה שבה הטעות שבקצתה אין בה ציון כלל ומחסד אדוננו לצוות על המגיהים שלא יגרדו מכל מה שימצאו בספרים אפילו אות אחת אך יגיהו מבחוץ לא על ידי גרד ויציינו היטב המקומות כדי שלא ישאר לנו ספק במה שיגהו ייטיב השם לטובים ולמטיבי מפעליהם ולישרים בלבותם ובמעלליהם ושלום ישיבת אדוננו גאוננו הטהורה ושלום תורתו הברורה ושלום התלמידים וכל החבורה היקרה ושלום נזר המשרה אדוני ובן אדוני וכל הנספחים אל בית אדוננו וגאוננו ישגא ויגדל כרצון אחד מעבדיו הקטנים:

32שמואל ב"ר יהודה אבן תבון זצ"ל

33אגרת הרמב"ם זצ"ל

34שלח אותה להחכם הנכבד אבי המעתיקים כבוד רבי שמואל בן החכם רבי יהודה אבן תבון זצ"ל והוא כתב תשובה על שאלותיו כשהודיעו שהעתיק המאמר הנכבד ספד מורה הנבוכים מלשון ערבי ללשון עברי והודה לו בהעתקה ההיא וזה לשונו:

35לפי שכלו יהלל איש וגו' הגיעו אלי אני משה בר מיימון הספרדי ז"ל כל כתבי התלמיד החשוב היקר המשכיל המבין נזר התלמידים צבי החכמים כבוד החכם ר' שמואל בן החכם רבי יהודה אבן תבון הספרדי זצ"ל ומקודם שנים שמענו שמע השר הנכבד החכם רבי יהודה אביך זצ"ל והודיענו ברב חכמותיו וצחות לשונו בלשון הגרי ולשון עברי מפי אנשים חכמים וידועים מאנשי עיר גרנאט"א י"א שהם מבני אלפ"כאר ומהם הזקן אבן מתק"א גם איש חשוב ונכבד חכם מחכמי מדינת טוליטול"ה בא הנה וספר לנו בכבודו זצ"ל והן כשבא אצלנו היקר הנכבד החכם כבוד רבי מאיר תלמיד הרב רבי אברהם בן רבי דוד זצ"ל הרב הגדול שבפישקיר"א י"א וגם היה לומד אצל החכם הרב רבי אברהם בן עזרא זצ"ל גם הוא ספר לי אודות החכם הנכבד אביך זצ"ל והודיע לי כל הספרים שהעתיק מספרי הדקדוק ומספרי החכמות ולא ידעתי שהניח בן וכיון שהגיעו אלי כתביך בלשון העברי ולשון הערבי והבנתי ענייניך ויופי ציוריך וראיתי המקומות שנסתפקו לך במאמרנו הנכבד ספר מורה הנבוכים והמקומות אשר הרגשת בהם בשבוש הסופר אמרתי אז כאשר אמר בעל השיר הקדמוני לו את אבותיו ידעו אז אמרו היא מעלת האב לבן נוסעת ברוך מי ששלם משכורת החכם אביך זצ"ל ונתן לו בן כזה ולא לו בלבד אלא לכל החכמים כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ובאמת כי הוא פרי צדיק עץ חיים וטוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל וכבר הובא לנו מפריו תשורה ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק:

36יפה שאלת בכל אשר שאלת וכל המקומות אשר שערת בהם חסרון תיבה או תיבות כך הוא וכבר פירשתי לך כל הדברים בלשון ערבי בסוף כתב זה והודעתיך כל עניניך וגם הספרים שתתעסק בקריאתם ותניח זולתם לך בודאי ראוי והגון להעתיק מלשון אל לשון לפי שלב נבון נתן לך הבורא יתברך להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם והכרתי מדבריך שלבך ירד עד עומק הענין ונגלה לך מצפוניו והנה ביארתי לך בלשון עברי איך תעשה בכל ההעתקה תן לחכס ויחכס עוד חכם בני ישמח לבי גם אני חייך שבשעה ששמעתי כל דבריך וראיתי יופי מאמריך והבנתי עומק הוריך ודעת שפתיך ברור מללו מאד שמחתי ותמהתי למציאות בן לחכם כזה והוספתי תימה היאך יהיה טבע בן שנולד בין העלגים כך וירדוף אחרי החכמות ויהיה מהיר כל כך בלשון ערבי שהוא ודאי לשון עברית שנשתבשה מעט ועוד היאך יבין דקדוקי הלשון בענינים עמוקים אין זה כשרש מארץ ציה האל יתברך יאיר עיניך במאור תורתו עד אשר תהיה מאוהביו כצאת השמש בגבורתו אמן כן יאמר ה' והגיעו כתבי הישיבה הנשאה הנכבדת המשכלת יתמיד האל יתברך מעלתה ויוסיף תמיד הצלחה על הצלחתה וחכמה על בחכמתה ועמדתי על כל מה שנסתפק לך בהעתקה וראיתי כל המקומות אשר טעה בהם הסופר וידעתי ההקדמות מהם והפרקים אשר לא נתבאר לך עניינם הבנה שלימה ובקשת פירושם:

37ואני אבאר לך הכל אחר שאזכור לך כלל אחד והוא שכל מי שירצה להעתיק מלשון אל לשון ויכוין לתרגם המלה האחת במלה אחת גם כן וישמור גם כן סדר המאמר וסדר הדברים יטרח מאד ותבא העתקתו מסופקת ומשובשת ביותר ואין ראוי לעשות כן אבל צריך למעתיק מלשון אל לשון שיבין הענין תחילה ואחר כך יספר ויפרש במה שיובן ממנו הענין ההוא בלשון ההוא ויבאר היטב ואי אפשר לו מבלתי שיקדים ויאחר ויספר מלה אחת במלות רבות ויספר מלות רבות במלה אחת ויחסר תיבות ויוסיף תיבות עד שיסודר הענין ויבואר יפה ויובן הלשון לפי הלשון ההוא אשר יעתיק אליה וכן עשה חנין בן יצחק בספרי גאלי"נוס ועשה יצחק בנו גם כן בספרי ארס"טו ועל כן באו כל פירושיהם מבוארים ביותר ולכן ראוי לנו שנתעסק בהם לבדם ונניח זולתם כן ראוי לישיבה המעולה לעשות בכל מה שתתרגמו ותעתיקו לאדונים ההם הנכבדים ועיני העדה הבוחרים באמת השם יתברך יהדר בהם שאר קהלות חכמי ישראל ויעזרך וירבה שכרך:

38והנני מתחיל עתה להשיב לך על כל פרק ופרק ולפרש לך מה שבקשת פירושו ולזכור לך הנוסחא האמתית וההעתקה הראויה אשר תגיה בה הנוסחא ההיא המוטעית על סדר מה שבא בכתבך החלק הראשון גם את השני גם את השלישי:

39באור הענינים ששאלת עליהם (נעתק מכת"י אוקספארר נוסף מה שנשמט בפא"ה:)

40בחלק הב' הקדמה כ"ה חשבת שיש בה חסרון ואין בה חסרון אבל הנוסחא היא כאשר בנוסחתכם וסדר הדבר כך הוא אין כונתי במאמר הזה להעתיק דברי הפילוסופים בו ולא לבאר ההקדמות הרחוקות בפרק הא' תקונו ואם תשקיט תנועת הנפש ישקוט מי שיתנועע בעבורה בפרק הי' תקונו שמירת מינו תמיד:

41מה שזכרת מסדר ההקדמה הד' אין בה חסרון וכבר ידעת מה שכללנו בפתיחת הספר כי חברתיו למי שקרא הרבה מן החכמות ולא חברתיו למי שלא קדם לו לעולם עיון בדבר מענינים העמוקים האלה הקשים להבין ומן הידוע אשר אין ספק בו כי כל השתנות תנועה על כל פנים לפי שכל השתנות תהיה בזמן והזמן היא שיעור התנועה בקודם ומתאחר בתנועה כאשר נבאר במקומו ההקדמה הי' אין חסרון בסדורה ההקדמה הכ"ג כי כל מה שהוא בכח ויש בו שום אפשרות יהיה אפשר בשום עת שלא ימצא בפועל פירושה יאמר כי הדבר הוא בכח בהיות שום תואר מן התארים נעדר עתה מן הדבר ההוא אך הוא מוכן ומועד להתישב בו להמצא התואר ההוא ויאמר בתאר ההוא שהוא בדבר ההוא בכח כאמרנו בחתיכת ברזל שהיא סייף בכח וכאמרנו בגרעינה של תמרה שהוא דקל בכח והדבר אשר הוא בכח שום ענין יש בעצם הדבר ההוא אפשרות להתישב בו הענין ההוא כמו שתאמר בחתיכת ברזל שהוא אפשרי להיות ממנה סייף ולדעת ההבדל אשר בין הכח והאפשרות הוא דבר דק וקשה מאוד על הפילוסופים הבקיאים וכבר דבר בזה הענין אבן אלצאיג בתחלת פירושו לשמע הטבעי דבר טוב מאוד ונאמר בדבר שהוא בפועל כשנתארהו בתואר נמצא בו כאמרנו בסייף שהוא סייף בפועל וכבר נתבאר כי כל אשר בכח דבר אחר בהכרח יהיה התואר ההוא נעדר בעת מן העתים כי זאת החתיכה של ברזל לא יאמר בה שהוא סייף בכח אלא כשלא תהיה סייף עת אחת מן העתים אמנם אם לא תסור לעולה מלהיות סייף אינה סייף בכח אבל תהיה סייף בפועל לעולם ועד:

42ההקדמת הכ"ד כי כל מה שהוא בכח שום דבר הוא בעל חומר על כל פנים כי האפשרות הוא נמצא בחומר לעולם פרושה כבר נודע כי האפשרות והכח הם סמוכים זה עם זה דבקים כאחד ולא יזוז האפשרות לעולם מהיות בחומר הראשון ובכל מה שיתהוה ממנו ובאור זה עוד יתבאר לך מתחלת פירוש השער וזולתו הפרק הראשון (משני) פשטו כמו שנזכר בהקדמה א"כ אין תנועה מגעת עד לאין תכלית וכל שאלת הישיבה על זכרנו "כי היא נחלקת כהחלקו" מה תועלת בזכרנו זה וכבר היה די לנו "בהיות כח מגיע לתכלית שלא יגיע עד לאין תכלית" וכו' שאלתך טובה ותורה על טוב שכלך והנה תשובתך כאשר בארנו שהכחות הנמצאות בכל גוף מהם פשוטות נחלקות בהחלקו כמו שזכר בי"א ומהם אשר לא תחלקנה בהחלק הגוף וזהו מה שזכרנו בהקדמה הי"ב כאשר אמרנו כי כל גוף בהכרח להיות כחו תכליתית ואמנם יתחיב זה בכחות הגוף הפשוטות בו הנחלקות בהחלקו הוא אשר יהיה בהכרח שתהיה כחו תכליתית כמו שהוא בגוף תכליתי וזה אשר זכרנו בהקדמה הי"ב בחום השמש ע"ד משל זאת הגחלת אינה מחממת לאיזה הרחקה שתקרה אבל להרחקה ידועה אבל הכח אשר לא נתחלק בהחלק הגוף לא יכריח שיהיה תכליתי בכלל היות הגוף אשר בו הכח ההוא מגיע לתכלית ולא בא מופת ע"ז הלא ידעת כי מחשבות האדם כח בגוף והוא גוף קטון ותגיע מחשבתו לאשר למעלה מגלגל התשיעי ויחייב שם משפטים וישלול ולא יתחייב שתהיה מחשבתו מגעת לתכלית כמו גופו שהוא כלה ולכן יתחייב בזה העיון שיחולק מניע הגלגל לד' חלקים או יהיה גוף או כח גוף מתפשט בו אשר תכלה בכלות הגוף או כח גוף בלתי מתפשט בו אשר לא יתחייב כלותו בכלות הגוף או יהיה המניע נפרד לא גוף ולא כח בגוף ובארנו בדרך הראשון והוא שיהיה המניע גוף בטול זה ובארנו בדרך השלישי בטול היותו כח פשוט ובארנו בדרך הרביעי בטול היות בו כח בלי נחלקת ונשאר מן החלוק שיהיה המניע נפרדי האפשר באין צריך עכ"פ שימצא האפשר ההוא בשום אחד מאישי המין ההוא וגם לא ימצא עכ"פ אותו האפשר בשום איש מאישי המין ההוא ולא בזמן מן הזמנים א"כ הדבר ההוא יהיה נמנע בחק המין ההוא ומה הוא ענין אמרך בו שהוא אפשר משל זה אמרנו כי הכתיבה אפשרית במין האדם ועכ"פ בהכרח ימצא שום איש כותב בזמן מן הזמנים וכזה יאמר בכתיבה שהיא אפשרית במין האדם אמנם אם נאמר שלא ימצא לעולם ולא בזמן מן הזמנים שום איש כותב תהיה הכתיבה נמנעת במין האדם ואין זה האפשרי באיש כי זה הנער הקטן אפשר שיכתוב ואפשר שלא יכתוב ולא יתחייב שיכתוב בהכרח בשביל זה האפשרות אמנם באפשרות והכתיבה במין האנושית בהכרח שימצא איש אחד כותב באיזה זמן שיקרה באיזה אקלים שיקרה וזה מבואר *(ועיין מלות הגיון שער י"א):

43ואשר הסתפקת בסכנגבון עם הדבש (שם) ומה ששאלת הפירוש מן פרק ט"ו ומה שלאחריו ולפניו דע כי פירש זה והתרת הספק ההוא יצטרך לדעת הקדמות טבעיות רבות ועלי טורח רב בזה הזמן לפרשם וזה כאשר ידעת לא חברתיו אלא למי שיודע התחלות ההן כולן ומה שחשבת שהיה בו חסרון אין בו חסרון אלא הנוסף כמו שכתוב אצלך (כמו שזכרתי) וששאלת על אמרנו (פ"כ) ויאמרו בשמים ובגשמים אשר הם מבין שאר הגופים הנראים אלוהים ר"ל המורגשים בהרגשת הראות מהם הארץ והמים והכסף והזהב ודומיהם ומהם השמים וכוכביהם ואלה כולם יאמר בהם נראים אמנם השמים וכוכבים מבין שאר הגופים הנראים יקראום פילוסופים גופים אלוהיים וכן יאמרו על הגלגל הגוף האלהים וענינו שהוא גוף אשר יורנו מציאות האלוה לפי דעתם ואנחנו ספרנו תורף דבריהם על סדורם וסוד דבריהם הוא כי הם לפי דעתם אצלם כל כך זה בשאר הגופות אע"פ שיראו המינים כולם ירדפו זה היחס וכבר ידעת מה שבארנו בפסוק ה' למבול ישב הנה זה הוא לא בידי להשיבך כפי השעה ואתה ידעת כי אין משפט מי שישיב במהירות כמשפט מי שיחשוב בענין החבור ואם תמצא אתה העתקות אחרות שתהינה טובות מאלו אל תסכים על אלו ההעתקות והעיקר הוא מעצמו למי שתעתיקהו ללשונו ובורא עולם ית' יודע איך כתבתי לך השיעור הזה ואני בורח מבני אדם מתיחד ומתבודד במקום שלא ירגישו בו ואני פעם נסמך לכותל ופעם כותב ואני שוכב לרוב חולשת הגוף כי חלשו כחות הגוף מחובר אל הזקנה אני:

44ואמנם מה שזכרת מענין בואך אצלי בוא ברוך ה' ומבורך שבבאים ! ואני שש ועלז ושמח בזה וחפץ ונכסף ומשתוקק לחברתך ותאב ומתאוה לראות פניך הנעימים יותר משמחתך בי ואף על פי שיקשה עלי רכבך סכנת הים ואמנם אודיעך ואיעצך שלא תסתכן על עצמך כי לא יגיעך מבואך אלי זולת ראות פני ומה שתגיעך ממני כפי יכולתי אמנם תועלת חכמה מן החכמות או להתייחד ולהתבודד עמי אפילו שעה אחד ביום או בלילה אל תוחיל בזה כלל כי תוכן ענייני כמו שאספר לך אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל קאירה ובין שני המקומות שני תחומי שבת ולי על המלך מנהג כבד מאד אי איפשר לי מבלתי ראותו בכל יום בתחלת היום אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א' מבניו או אחת מפלגשיו לא אסור מאלקא"ירה ואני רוב היום בבית המלך ואי איפשר לי גם כן מפקיד אחד או שני פקידים יחלו ואני צריך להתעסק ברפואתם כללו של דבר כל יום ויום אני עולה לאלקאייר"ה בהשכמה וכשלא יהיה שם שום מכשול ולא יתחדש שם שום חדוש אשוב למצרים אחר חצי היום על כל פנים לא אגיע קודם ואני מתרעב ואמצא האכסדראות כלם מלאות בני אדם גוים ויהודים בהם חשוב ובלתי חשוב ושופטים ושוטרים ואוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי ארד מעל הבהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצות ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילת עראי והיא מעת לעת ואצא לרפאתם ולכתוב להם פתקות ונוסחאות רפואות חלייהס לא יסור הנכנס והיוצא עד הלילה ולפעמים באמונת התורה עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר אספר להם ואצום ואדבר עמהם ואני שוכב פרקדן מרוב העיפות ויכנה הלילה ואני בתכלית החולשה לא אוכל לדבר סוף דבר לא יוכל אחד מישראל לדבר לי או להתחבר ולהתבודד עמי זולת יום השבת אז יבואו כל הקהל או רובה אחר התפלה אנהיג הצבור במה שיעשה כל ימי השבועה ויקראו קריאה חלושה עד הצהרים וילכו לדרכם וישובו קצתם ויקראו שנית אחר תפלת המנחה עד עת תפלת מעריב זה תוכן ענייני היום ולא ספרתי לך אלא קצת מה שתראהו אם תבא בעזרה האל יתעלה וכשתשלים לאחינו פירוש והעתק מה שהתחלת בו שאחר שהתחלת במצוה תגמור אותה [ותעתיק הוראת הנבוכים לאחינו ושמו הזכר נאות יותר ויהיה בערבי דליל אל חאורין כאשר ערבי של הוראת הנבוכים דלאלה אל תאורין והטבת לראות בכבודך לקראו בשם הצורה*(גם זה נוסף) ואחרי כן בא תבא

45ברנה על דדך הבקור לא לקבל תועלת הלמוד כי יצר זמני מאד:

46ומכאן ואילך כתב לו בלשון ערבי כל מה שייעד להודיעו תשובות על שאלותיו וביאור כל הדברים המסופקים ששאל ממנו וצוה לו לחזק את בדק ההעתקה *(התשובות נעתקו לעיל:) ולהגיה הספר ואחר כן הודיעו כל הספרים שיתעסק בהם בלמוד החכמות והזהידו מספרים שלא יפסיד זמנו בהם ולא יתעסק בלמודם ובכלל דבריו אמר לו וזה לשונו:

47והזהר שלא תעיין בספרי ארסט"ו אלא בפירושיהם פי' אלכסנד"ר או פירוש תמסטיו"ס או באור אב"ן רש"ד אמנם הספרים אשר זכרת לי שהם אצלך ועמך מהם ספר התפוח וספר בית הזהב כלם הזיות ורוחות והבלים ואלה השני ספרים הם מכלל הספרים המיוחסים לארסט"ו ואינם לו וספר חכמה אלהית שחבר אל רא"זי הוא לו אבל אין בו תועלת לפי שאלרא"זי היה רופא בלבד וכמו כן ספר הגבולים וספר היהודות שחבר יצחק הישראלי גם הם כלם הזיות ורוחות והבלים כי יצחק הישראלי גם הוא היה רופא בלבד ואמנם ספר העולם הקטן שחבר רבי יוסף הצדיק לא ראיתיו אבל אני ידעתי את האיש ואת שיחו והכרתי ערך מעלתן ומעלת ספרו כי בלי ספק הנהיג בו מנהג בעלי התארים ובכלל אומר לך לא תתעסק בספרי ממלאכת ההגיון אלא במה שחבר החכם אבונצ"ר אלפרא"כי לבדו כי כל מה שחבר בכלל ובפרט ספר ההתחלות הנמצאות שלו הכל סלת נקיה ויתכן שיבין וישכיל האדם מדבריו לפי שהוא היה מופלג בחכמה וכמו כן אבובכ"ר בן אלצ"איג חכם פילוסוף גדול ודבריו וחבוריו כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת וספרי ארסט"ו הם הם השרשים והעקרים לכל אלו החבורים של חכמות ולא יובנו כמו שזכרנו אלא בפירושיהם פירוש אלכסנ"דר או תאמס"טיוס או ביאור אבן רש"ד ואמנם זולתי חבורי אלה הנזכרים כמו ספרי בנדק"לוס והפרי פיתאגו"רס וספרי הרמ"ס וספרי פורפידיוס כל אלה הם פילוספיא קדומה אין ראוי לאבד הזמן ולהעבירו בהם ודברו אפלטון רבו של ארס"טו בספריו וחבוריו הם עמוקות ומשלים והם עוד מה שיספיק לו לאדם משכיל זולתם לפי שספרי ארס"טו תלמידו הם שיספיקו על כל מה שחבר לפניהם ודעתו ר"ל דעת ארס"טו הוא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה וספרי עלי אב"ן סינא אף על פי שיש בהם דיוק טוב ועיון דק אינם כספרי אבונ"צר אלפראכי אבל ספריו מועילים והוא גם כן איש ממה שראוי לך להתעסק בדבריו ולהתבונן בחבוריו (עד כאן) הנה היישרתיך והורתיך למה שתעיין בו ולמה שתטריד שכל נפשך היקרה ושלומך ידידי בני ותלמידי ירבה ויגדל וישע יקרב לעם עני ודל וכתב משה ב"ר מיימון הספרדי ז"ל ביום שמיני לתשרי אתקי"א לשטרות ושלום:

48כתב שלוח להרמב"ם ז"ל

49מהתלמיד החשוב ר' יוסף אבן עקנין ז"ל

50הן לב אחד ושפה אחת לשנינו ולא עבר זר בתוכינו וזה החילך לעשות לדור בצל ידידותיך בא לחסות ולפני תבונתך שפך שיחו ולקראת אמונתך הוציא כל רוחו ואני אני הוא המדבר הנני דבר כי חפצתי צדקך אם יש מלין השיבני הלא אתמול בת אהביך כימה היפה והנעימה נשאה חסד לפני ותיטב הנערה בעיני וארשתיה לי באמונה כדת וכהלכה על הר סיני נתונה בשלש אלה קדשתיה כסף ידידות למוהר נתתיה ושטר אהבים כתבתי לה כי אהבתיה וכי יבעל בחור בתולה בעלתיה ואחר אשר בכל אלה קניתיה לחופה החשק הכנסתיה לא פתיתיה ולא אנסתיה רק חשקה בי כי חשקתיה ונפשי בנפשה קשרתיה וכל זה בפני שני עדים ברורים רבן עבד אללה ובן רשד חברים ובעמדה בתוך חופתה תחתי זנתה ואחרי דודים אחרים פותתה וכתבו המושלים מימי קדם קדמתה חצופה כלה שזנתה תוך חופתה לא מצאה בי עול כי רחקה מעלי וסרה מאהלי ומראה הנאוה לא הראתני וקולה הערב לא השמיעתני ואתה לא כהית בבתך ולא הכלמתה לא החטאת אותה ולא האשמתה ואולי מאתך היתה נסבה וגם זו רעה רבה ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא או יהיה והתפלל בעדך וחיה והוא גם הוא יתפלל בעדה להכין אותה ולסעדה ואם אינך משיב דע כי בסוף הפסוק תנקש ולכן רדוף שלום ובקש ולמען יטב לך והארכת ימים הט אזנך ושמע דברי חכמים תנו רבנן ברוך המחזיר אבידה לבעלה ועל אחת כמה וכמה אשת חיל עטרת בעלה והנני מחכה לתשובתה ובעדה אפגיע וכל גוי וממלכה בעדה אשביע ולמענה נפשי יום ליום תביע ובגוים ההם לא תרגיע אשרי המחכה ויגיע עבד אהבתו נאמן בריתו הנכסף לראות פני הדרתו המתאבק בעפר רגלו מעלתו:

51יוסף בר יהודה ז"ל

52תשובת הרמב"ם ז"ל להתלמיד החשוב

53על גב הכתב

54עץ הדעת ועץ התבונה \ יסוד הדת וסוד האמונה את עש ואת כימה \ אבי נועם בן קיש בן אלקנה

55שמעו חכמים מילי, הטו אזנכם ולכו אלי, שפטו נא ביני ובין יריבי, ואם יש בי עון הנני ענו בי, את בתי כימה נתתי לכסיל חתני וישנאה, והיתה אמונה בגלגל אמונה, ויחשביה לזונה כי כסתה פניה, ומיום נלכדה ברשתו, יען נהפך נחשתו לבשתו, ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו, שארה כסותה ועונתה לה גרע, ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע, ואחר אשר קשר במושכותיה מעדנותיה, קשר בקשורה על קשוריה, ואש קנאתו שלח במגדנותיה ושלא כדת העיד כלאים, והוסיף על חטאתו כפלים וריחה בעיני חשב להבאיש, וכה דבר אלי האיש הנה בתך זנתה תחתי בתוך חופתה, הביטה וראה את חרפתה, ופקוד עליה עונה ומעלה, והשב תשיבנה לבעלה, כי נביא הוא ויתפלל בעדך גם בעדה, וישיב שבותה ויכין צעדה, ויכסה על עונה כי לא יחפוץ במותה, וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה ואתם ידעתם את האיש ואת שיחו, כי הוא יוציא כל רוחו וכי הוא בוטח בלבו, ומורה הלכה בפני רבו והנה גם הוא מוציא דבה, והנה עם נביאים נבא כסומא בארובה, כי תואנה הוא מבקש וסבה להתעולל עלילות, ולדבר גדולות, על דעתכם כי הוא איש טמא שפתים, והיא לא נטמאה ולא חלו בה ידים, וחלילה לה מעשות כדבר האל, למעול מעל באישה לעשות נבלה בישראל, לבלתי לכתה אחרי שאול ואחרי שמואל ועתה התיצבו ואוכיחנו בפניכם, אל תעצבו ואל יחר בעיניכם, כאשר ייסר איש את בנו החומל עליו, אני מיסרו ואומרה אליו יען התרגזך אלי ושאונך עלה באזני ותענני קשה, ותפקוד עלי עון האשה ובשני עדיך העברי והערבי עלי הגדלת, ובין קודש לחול לא הבדלתי ונשאך לבך להמנות בלהקת נביאים, ולהתגאות לפני משיב גמול על גאים בי נשבעתי כי לולא למעני אני עושה, ואת פני כימה אהובתי אני נושא כמעט עניתיך עזות, ועיניתיך על זאת ואמנם בני מחשבותיך גוי אובד עצות ואין בהם משכיל, תן להם ה' רחם משכיל ואתה האיש הלזה, דע וראה כי עמך הגוי הזה והשמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל להזנות עוד את אשת בעולת בעל וכל שכן האשה הבאה אל ביתך פן ישא המושל עליך משלו, פי כסיל מחתה לו, וקרנים מידו לו ועתה בני שמע בקולי הנה אשתך קח ולך, ועל השם יהבך השלך, בכל דרכיך רעהו, כי נסתר איש מרעהו והוא יישר אורחותיך, ויכונו מחשבותיך, וקבל מוסר מורך אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, כי אמת יהגה חכי, ואם תבקש אין בהם נפתל ועקש ואל ישיאך לבך לעלות במעלות הנבואות, ולא בגאות ועיניך רואות, לא מפני שדרכן גבה מדרכך, אלא מפני שהשעה צריכה לכך ושמא תאמר הלא שמואל נבא כאשר ראוי ואני בחכמתי האיתני, אעשה כן גם אני אם חכמת חכמת לך להבין ולהורות, אין לך עסק בנסתרות ואין לך ראיה להביא, מדאמרינן חכם עדיף מנביא כי לא כל חוגר חרב רשאי לקטול, ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול ועוד אם שמואל נבא והפליא פלאים, הגם שאול בנביאים לפיכך אל תתחכם הרבה ואל תהי גאה, ושים לבך לענות הקדמונים וראה, כי לנביא היום יקרא לפטם הרואה, ואל תבקש לך גדולות אל תבקש עשה כאשר צויתיך, בדרך חכמה הוריתיך אל תאמין בעצמך עד יום מותך, ושים השכל אב והחכמה אחותך בין כך ובין כך ירבו בישראל כמותך:

56עוד אגרת שלח רבינו משה בן מימון ז"ל

57לר'יוסף ב"ר יהודה תלמידו החשוב זצ"ל

58שויתי י"י לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט

59בננו העזוז ותלמידנו היקר כבוד גדולת קדושת רב יוסף ראש הסדר ש"ץ ב"ר יהודה נ"ע............ אמנם אהבתה לאביה היא אמתית והדומה שיש בה ספק נתפש עליה מאוד ואמנס אבן גבאר הפציר בנו בכמה כתבים עם הסוחרים וראיתי אדם יראה ממנו השתדלות וסיעתיו על מה שבקש מהיות כתיבתנו בידו ודע שאני אכוון לעשות כל מה שיש בו ענותנות ואע"פ שיזיק לנו אצל ההמון מאוד וכל מי שרוצה להראות שלמותו בחסרוני ואפילו הוא מקטני התלמידים מחלנו לו בזה אמרו המישרים לדרך ההצלתה אוהב לפרוק ושונא לטעון שונא קודם כדי לכוף את יצרו וכל מי שרצה להתישר התישר וכבר הודעתיה פנים בפנים אם היא זוכרת שהאדם אם יסכים בזמננו זה לעשות או לומר כפי גמול כל האדם בכמות מעשיו כמו שנאמר ועם עקש תתפל יקבע בנפשו זה קנין נקבע בכל מיני הרעות לפי שרוב מי שרואה הוא עקש אם כן הוא ראוי לאדם שרוצה להיות אדם שהוא יסתכל בהשלמת מדותיו וקנין שכליותיו [ולא] יעסוק דעתו בשטויות וזה אשר אירע לילד מכאב לב וחוזק הכעס בשביל הטעאת מי שמטעה או בסבת חולק בשקר, השנים מחיבים לך זה, וכבר הייתי בשרותך וביותר משרותך ביותר חזק ממה שאתה בו והייתי כמו אשר שמעת אמלא רצוני בלשוני וקולמוסי מגדולים וחכמים כשמבקשים לחלוק עלי וכבר שמעת בלי ספק מה שהיה ביני ובין ר' יהודה הכהן בן מר פרחון ז"ל בשתי שאלות מן הטרפות וכן ביני ובין דיין סגלמסה בנו וביני ובין אבי יוסף בן מר יוסף נ"ע בענין שבויה והרבה כמו אלה ושמחתי בהם אוהבי ולבעל דיני בלשוני וקולמוסי בלשוני למי שהיה לפני ובקולמוסי למי שהיה רחוק ושלומכם ישגה ויפרה אמן אמן:

60עוד זאת האגרת לגאון רבינו זצ"ל בדרך מליצה

61שלח אותה לתלמידו החכם רבי יוסף זצ"ל עם המאמר הנכבד ספר מורה הנבוכים אחר שחברו בעיבורו וז"ל

62אהבתי אשר נפלאה, ותשוקתי אשר כסלי מלאה ונפשי המשתוחחה, מנחה היא שלוחה וכנפי שתרים, ובני עפרים, וקלים מנשרים, המה צירי מגמתי, יובילון מנחתי, למטה עוז הפורח, נטע נעמן הצומח, אשר נצניו נתנו ריח, רוקח מרקחת מעשה רוקח, ומכנף הארץ הריחו בו קציני, וממנו קציעות כל בגדי חוני, כריח שדה אשר ברכו יי', והנו נחמד למראה ותאוה לעינים, כגן יי' כארץ מצרים, כאהלים נטע יי' כארזים עלי מים, וזכרו כיין לבנון בכל גלות ירושלים, אשר בספרד ובכל ארץ שנער וכארזים ננער, כתפוח בעצי היער, ואנכי נטעתיו שורק כולו זרע אמת לקחת על מים רבים והיא כפורחת ויגדל ויהי לגפן סורחת והנה טלליה טללי אורות לכן מצאן קציריה יערות ותעש בדים ותשלח פארות אלהים צבאות יפנה לפניה ותהי מתגברה ותשרש שרשיה ותהי ערוגה משומרת לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת ויתן פריו בעתו ולא יבולו עליו ולא יבא חום אליו יזל מים מדליו וכנתו תמיד תהי נכונה ונצניו יעלו שנה אחר שנה יפרח כשושנה ילכו יונקותיו כלוז וערמון וישלח נזיריו עד שניר וחרמון ויך שרשיו כלבנון ויגן אלוה בעדו ורוח קדים לא תמעידו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון ואל ידו בו בני מרי ויהיה עומד ביופיו ולא יקרהו קרי ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי ורוח אלהים תרחף עליו רחיפה ולדשנו תניפהו תנופה ויהי פריו למאכל ועלהו לתרופה ובשפר עפייה ואנביה ישתעשעון כל יתבי ארעה וכאילן חייא יהא ביני כל אעא ורומיה ימטא לשמיא וחזותיה לסוף כל ארעא ומשלי זה וכלי חידתי וסוף ענין מלתי ואשר אליו שמתי דברתי על דבר הבן אשר נתן לנו ומשיב נפש אין ומתחכמוני קנה כלי זין ובאהלי תושיה קם כגבור מתרונן מיין בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ובעת אשר במערב כל שמחה ערבה וכל מבקש יי' נחבא ואור ישראל שם כבה בית ישראל להבה כי הוא מאיר מקהל מדינת ארם צובה ויזרח להם ולכל ישראל באפלה וילכו לאורו בדרך סלולה ויאר את הלילה וכאשר על כפים כסה אור ויהי לעת ערב יהי אור וידעו בו יושבי עלטה קו התורה ויבינו בדת יי' אשר הורה כאשר הבינו יושבי נהורה כחשכה כאורה לכן התורה לך תשחר ותוביש כל אשר בה יתנחר ותמהר תפלה ולא תוחר יוסף יי' לי בן אחר גם אני אענה אותה כדברים האל שישי ושמחי כי יש לך דורש ושואל ברך יי' אשר לא השבית לך גואל אני משה ומדברך הנאוה ימשני ולאהבתך יעוררני ואם לא ישנתי וממנה לא התעלמתי ובשבתי ובקומי בך אהגה ובאהבת דרכיך בטובים אשגה ואדודיע לכל קהלי יומי ולילי כי אתה חלקי מכל עמלי ושכלך ובינתך אודיע בבתים לחכמים יודעי העתים וכשרך וצדקתך אודיע במרץ לקדושים אשר בארץ ובחכמת ניבך אערוך ואדין לפני כל יודעי דת ודין בך אתפאר לישראל ויהודה בכל קהל ועדה לכן רב אנשים תקעו באהבת בריתך כפים והתאוו לראותך בתאוות כפלים ושמך גדול לשמע אזנים ויעבור בכל ארץ מצרים והוסיף חבתם ואש אהבתם והרבה תשוקתם כתבך הבהיר אשר בכל קצוות הזהיר מה נעמו לשמע אזני ויפיפו טוריו בעיני והשתעשעו בענייניו רעיוני ואפרוש אותו לפני ויתמהו מצחות לשונך כל נבוני ויתפארו בך זקני ורוזני וישימו אותו נזר ועטרת וצפירת תפארת ולדברי חזיון ערך אותו כל עורך ויקראו לפניו אברך ויעלוהו עד לב השמים ונתון אותו על כל ארץ מצרים כי חסדיך הביע וחכמתך ובינתך הודיע ולמרחק מודיע מי זה אשר אל לשון עבר כוסף יבין כתיבה אשר חמודיה אוסף אשרי יוסף מה רבה שמחתי ועצמה רנתי בשמעי כי בנת בספרי חכמי איתנים ובדברי קדמונים וכי היה לך יתרון בדעת ובחשבון ותשקיף ותופיע על מסלות הרקיע וכי נכספה נפשך להבין שביליו ולמנות חייליו ומוצאם ומובאם וסדור צבאם ועקרבו ושורו ודליו ואריו ונשרו וחקו בארץ ומשטרו וגבהו ורומו וסביבות לילו ויומו וארכו ורחבו ועובי גבו ואמנם כי נפש חכם תבקש לך גדולות נבדלות לכן תאבה לזאת נפשך ויהמו קרביך הטיבות כי היה עם לבבך אלהים יגלה לך מצפוני החכמה ויישר לפניך הדורי המזמה ותתעדן ברוב תבונות ותעדה עדים וירחיב לבך כיס ויגדיל ויוסיף לך בחכמה חלק בכורה פי שנים ובהבנת סתרי תורה כפלים ויפחת יי' לך את אוצרו הטוב את השמים ויביא אותך אל חדריו ויודיעך אח סדריו וידריכך בדרכיו ויאלפך הלוכיו עד אשר יעצור מדעך בתקופתו ובנטייתו חמתו וברכסי גלגלי נוגה והכוכב הזורח ובמעגלי הירח ובגבהי שחקים מאדים ומעגלו ופגישת צדק לשפתו במסלולו ובכוכבי עש כסיל וכימה ומדת קצוי אדמה עד אשר לבך יבין וישא את כל מעשה יי' הגדול אשר עשה ויסובבנהו יבוננהו לעשות מעשהו ועתה בני שמע בקולי ובינה במילולי אם תכין לבך ומורשיו לדרכי חכמי הזמן וקדושיו ותמשך אחריהם ותדמה במפעליהם ותאכל ממטעמיהם אז תמצא כל חפציך אם תנהה אחרי וקום יקומו דברי ובכל זאת בספר תורת מרע"ה דרוש וממנו אל תפרוש ותן לו מזמנך רבו וטובו אולי בחדר מחדריו תבא כי הוא המלך אשר מלכים יזה והוא המשמן והכל מלבדו רזה וממנו מחזה שדי תחזה טוב אשר תאחוז בזה ואל תנח ידך גם מזה ואם הודעתני מחמד נפשי כי זאת היא עבודתך ומלאכת יי' מלאכתך יודע אני כי הלבבות נמשכים באותן המהלכים אשר נתתי לך מבורכים וסדרתי לך שלחן ערוך במאמר הנכבד ספר מורה הנבוכים אשר חברתיו בעבורך ובגללך וגם אם הם מעט לדומים לך הוא מרגליתא דלית לה טימי ובהשתכלך בו בעיון דק כראוי אומר עליך זה יעצור בעמי ועל כל זה על כן אנכי מצוך לאמר את אורח התורה תשמור כי הוא הדרך אשר דרך כל חוזה והוא סלם המחזה אשר ממנו נבדל כל בוזה הנמצא כזה יי' אלהים צבאות ידריכך בדרך נכונה אשר משה רבינו ע"ה הדריכנו וינתך בארח החיים אשר הראנו ויערך על כל מצותיו אשר צונו ויתן לך חלק טוב במדע כהימן כלכל ודרדע וכלל כל הברכות תאסף תבאתה לראש יוסף ויטה לך כנהר שלום רואה כל נעלם עד תאות גבעות עולם:

63ותאות משה ב"ר מיימון מבני גלות ירושלים אשר בספרד זצ"ל

64מכתב הרמב"ם ז"ל

65לתלמידו רבי יוסף ברבי יהודה אבן עקנין ז"ל

66כבר העיד [בהם] (בתם) על מעלות מדות ואזהרה וצווי יתחייב על כל בעל שכל שיתכוין אל דרך הישרה וילך בה:

67אמר ממה שתדעהו שאיני מסופק בעניין מן העניינים שכך חשבתי שיהיה ונתאמת אצלי שאותם הדברים כך אירעו בלא ספק אבל מדותי עתה אינם כמדות הבן הנחמד השם יחייהו וזה כי אני היום שבח לאל יתעלה כבר הכניעוני השנים והמקרים מצורף אל זה מה שיחייבהו העיון השכלי והחכמות האמתיות ועוד כי אני מוחל על כבדי ומוותר על עלבוני הרבה והבן השם יחייהו לא יוכל על זה ולא יסבול כל אותם היגונות לפי רתיחת מזג המיית הבחרות:

68ושמע ממני אלו הכללים שאומר לך דע כי אני לא חברתי זה החבור כדי להתגדל בו בין היהודים ולא שיבא לי מזה התפארות והשם יתברך יודע כי לא טרחתי בו ראשונה אלא לעצמי ולנפשי שאנוח מן החקירה ומן המשא והמתן ומלבקש מה שאצטרך אליו ולעת הזקנה ת"ל יתברך שאני חי קנא קנאתי לה' צבאות וראיתי האומה בלא ספר מחוקק שלא יהיה בו לבד עיון אמתי בלי מחלוקת ולא שבושים ועשיתי מה שעשיתי לכבוד השם יתברך לבד וזהו כלל אחד וכלל שני כי אני ידעתי ונתאמת אצלי בעת שחברתיו כי יפול זה החבור בלא ספק ביד אנשים רעים קנאים ויגנו יופיו ויפחיתו מעלתו ויראו בו גנותם או קוצר עיונם בו ולכסיל הגולם אשר לא ידע ערך מה שנעשה בו ויחשבהו מעט התועלת ולמתחיל המבוהל המשובש הדעת יקשה עליו ממנו מקומות אשר לא ידע להם עיקר או תקצר דעתו ויד שכלו מלדקדק מה שדקדקתי ולמי שהוא בעל דעת לפי סברחו ומחשבתו יתפוש עליו בו ממה שנכלל בו מעיקרי האמונה ואלו הם הרוב ויפול בלא ספק לשרידים אשר ה' קורא על האמת ועל הצדק ובהשתכלות ובטוב העיון יכירו וידעו ערך מה שעשיתי וטרחתי ושאתה האחד מהם ואפילו לא יהיה לי בזמני זה זולתך די לי כל שכן שכבר הגיעוני כתבי חכמי צרפת וזולתם בשמותם למקומותם מאותם שנתפשט אצלם ותמהו על מה שנעשה ומבקשים ממני ושואלים השלמתו וכבר נתפשט בקצה היישוב וכל מי ששמע בו מאותם אשר לא ראו אותו מתאוים לו וכל זה אמנם בזמני זה אבל אני יודע בודאי כי בזמנים הבאים כשתפול הקנאה ובקשת השררה יתאוו כל בני ישראל לו לבדו ויונח זולתו בלא ספק חוץ ממי שיבקש דבר שיעבור בו זמנו ואף על פי שלא ישיג האיש ההוא תכלית ענין המבוקש וזה כלל שני יחייב שלא יחרה לי במה שלא אתכוין בו כלל שלישי אין זה החבור גדול מתורת משה רבינו ע"ה שהיא מהשם יתעלה שהיא מישרת כל נברא ותורה לו האמת ואף לכלל האומות ולא ידמה לדברי הנביאים ועם כל זה דרשו אותם קצת וזנחום קצת ואפי' מבני עמנו ולא יסכל ערך זה החבור אלא מי שהסכיל בדברים האלהיים כל שכן זולתם ואם ישים האדם מגמת פניו שיכעוס ויקצוף על כל מי שיסכל האמתיות לא ימנע באמת מן הכעס תמיד או אחשוב שהוא יהיה בלא ספק כל ימיו מכאובים וכעס ענינו ואין זה ראוי הכלל הרביעי שאספר לך קצת מדותי ואע"פ שכבר הסתכלת בכלם כשהיית עמי:

69דע כי יש הנה עמי בעיר אנשים אשר אין להם שם כלל ואפי' בעיר ולא מעלה ולא יכולת ותגיע להם מן הקנאה והתחרות שלא רצו להביט ולא לעיין בזה החבור הגדול כלל ולא ראו אותו לעולם כדי שלא יאמר עליהם שקבלו תועלת בחבור פלוני, והם בפחות מעלה מזה מאד בלמוד ובחכמה והם הולכים בשרירות לבם כמו שאר המון העם הפחותים והם עם הזמן

70מגששים קיר כאשר מגשש העור באפלהואעפ"י כן איני חושש עליהם ולא משגיח אליהם וכיצד יתמה הבן הנחמד בהנהגתו בכמו אלו המדות וכל שכן למי שגדל על זה הדרך מקטנותו ואע"פ שאין בזמנו ובמקומו כמוהו עם טוב הזקנה והמעלה והמשפחה ומיעוט ההבנה וההשתכלות באותם המקומות והצטרכו לבני אדם ושישים בלבם ויכניס במחשבתם אותם הענינים המהבילים והכונות המופסדות וכל שכן שכל בני אדם מסתכלים ומצפים לדבר שישמע מן הישיבה או ההתפארות בשם לבד ואותם ההבלים שנתאמת להם בטבע וכיצד יחשוב הבן החשוב שהוא הגיע למדרגת השלמים ושיכיר בעצמו שהוא חסר ויעקור כבודו וכבוד בית אביו זה מה שלא יצוייר בכמותו ולא במי שהוא יותר שלם ממנו ממי שקדמו ואני מאמת שכל מה שנתפרסם שמי לשם יותר יכריחו צורך הזמן לו ולהולכים אחריו ולכל מי שרוצה שתהיה לו גדולה ושררה אצל ההמון שיסתירו חבורי זה ויראו עצמם שהם יותר חכמים ושלמים ממה שיצטרכו לעיין בו אלא יסתירוהו בכל יכולתם ויראו עצמם שאלו רצה אחד מהם להשתדל ולחבר יותר חבור טוב וגדול ממנו היה עושה ומחבר במהירות ואם הכריחו הזמן והענין והצריכו לדבר ולומר שאיני בעל דת ולא בעל מעשים טובים יאמר זה וכל זה כולו בני חי השם יתברך! לא יזיקני ולא יכעיסני ואפילו ראיתיו בעיני ושמעתיו באזני או עשה לפני לא הייתי חושש אלא אדרבה הייתי נכנע אליו ומשיבו דברים טובים נאים ורכים או אשתוק או אשיב לפי הענין דברים נאים ודברי ענוה כפי הצורך והשעה כי מה שהסכיל מן האמתיות יותר גדול מזה הרבה מאד ואני לא אנצח לעצמי כי כבוד נפשי ומעלת מדותי אצלי יותר כבוד משאנצח הכסילים בלשוני ובדבורי והאי צורבא מרבנן קודשה בריך הוא תבע יקריה אבל הבן השם יחייהו הדין עמו שיתקנא בזה שאני אביו ורבו ואינו יכול לסבול העלבון אבל חרה לי ששמת בלבך להתעצב על זה ואתה כשתלמוד בע"ה ותדרוש ותחקור ותבין מה שיתחייב להבין ותטיב העיון ותסתכל בלמודך וגם תועיל לזולתך יהיה יותר טוב לך ממה שתעמוד להתגבר ולהתנצח כנגד אלו אמנם זה מר זכריה הוא איש גדול מאד הרבה בעיניו וכבר למד מעצמו וטרח באותו המשא והמתן והפירוש ויחשוב שהוא יחיד בדורו שהגיע אל התכלית וכבוד הבן יודע כי חי השם יתברך שגדולי חכמי ישראל אצלי במקום שאכיר ערך מעלתם מדבריהם ומחבוריהם וכבר אמרו דבר קטן הויות דאביי ורבא ואם הוא זה אצלי דבר קטן כיצד אשמח ואשים לב לאיש עני מסכן שאין עני אלא מדעת ובאמת הוא סכל בכל דבר והרי הוא כקטן בן יומו אצלי אבל ה"ה עמו כפי סכלותו ואלו הבלבולים שהוא מבלבל והקושיות שהוא מקשה הם כלם בפי' המשנה אבל אני אתקנם בע"ה במקומותם והשי"ת יודע כי רובם הטעוני בהם המשכי אחרי דברי הגאונים כמו רבינו נסים ז"ל במגלת סתרים ורב חפץ נ"ע בספר המצות וזולתם ממי שאחוס על כבודם לזכרם ואפילו אם הייתי אני האומר לא אתפאר כי באתי בתכלית השלימות האחרון זה דבר אחד ועוד שלא אתפאר שלא טעיתי מעולם אלא אדרבה מה שנתבאר לי זולתי מה שבחרתי ומה שכתבתי הן מעצמי הן מזולתי אחזור בו ממנו בכל דבר בין בחבורי בין במדותי ואפילו בטבעי וכבר הגיעני כתבו בענוה גדולה והתנצלות וכמו כן בא אלי כתב שני מראש הישיבה ואני יודע תכלית אלו הענינים כולם ושכונתם התשובה ומה שארצה מכבוד הבן הנחמד שלא תשים זה האיש בעל מחלוקתך אם חכמה אין כאן זקנה יש כאן והשם יצילך ממי שהוא גדול וחשוב אצל עצמו ואצל הבריות, ואם אין לו מעלה ולא גדולה וחשיבות על דרך האמת אבל מה שאיעצך שתכבד אפילו כל מי שהוא קטן אצל עצמו ואפילו אצל בני אדם אמנם מה שהקשה עליך על שהגדיל לדבר ושלח לשונו עליך בכתבו, חלילה לך שיקשה עליך זה ואין צורך לך באמרך אנה דין זה האיש ודתו כי זה והדומים לו ממי שהוא יותר גדול ממנו ממי שקדמם אין הדין והדת אצלם לבד שיברח מהעבירות הגדולות כמו שהוא אצל שאר המון העם אמנם חיוב המדות הטובות לא יחשבו ולא יזכרו שהוא מן הדת והדין ולא ידקדקו עוד בדבריהם כאשר ידקדקו אנשי העיון והענוה ואנשי ההכנעה ואנשי החכמה השלמים ורוב אנשי הדת מאלו בעלי השררה כשיבוא לפניהם דבר שהוא תלוי בשררתם ובחשיבותם יפסיד ויאבד כל הענוה וההכנעה ואין כל אחד מהם מבקש שיהיה כחנינא בן דוסא ופנחס בן יאיר ואין כל מי שאינו באותה המדרגה יאמר עליו שהוא מעט הדין או אין לו דת ובכלל אני מבקש ממך אם אתה תלמידי שתלך בדרכי ובמדותי, והוא הטוב לך שיקללוך ולא תקללם ותהיה מן העלובים ולא מן העולבים ואל תשליך דבריך והשתכל לשם יתברך תחלה ואתה חכם בעל דעת ובעל דין ודת וקרוב לשלימות ואמנם מענין המאמר תמהתי מן הבן כיצד שלחו אלי שנקח ממנו ראיה על מיעוט הבנתו וחכמתו מה אתה סבור שאחשוב לו או לגדול ממנו שהוא משיג דבר ומשיג תכליתו? אלא שהוא כמו זולתו מהביל כמו שמהביל כל דרשן והשם יתברך יודע כבר תמהתי כיצד רצה לומר אותם השגעונות ואותם הבלבולים מצורף אל זה שהם דברי צחוק והתול, אבל נתביישתי מזה הטעם שהיה מספיק לו לזכור ענינים וראיות בענין מאה ברכות, ובברכת מי שראה קברי ישראל היה יותר טוב לו ממה שידבר בענין הנפש ועיון הפילוסופים וראיותיהם וסברתם אבל יהיה בשוה עם מי שהוא גדול ממנו אצל עצמו ואם אין לו מעלה על דרך האמת שיהביל יותר מאלו ההבלים ואין ספק כי היא העתיק בלבולי זולתו וכבר הגיעתני אגרת מארץ תימן בכמו זה הענין שזכר זה והשבותי להם תשובתם ואין ספק כי אלו נשתבש עליהם העולם הבא בימות המשיח:

71ואמנם מה שזכרת מהליכתך לבבל כבר הרשיתיך שתפתח מדרש ותלמד תורה עם ההתמדה והשקידה על עיון החבור, ולא תתעסק כי אם בהלכות הרב ותעריכו אותו עם החבור וכשתמצאו מחלוקת בדבר תדעו כי עיון התלמוד יורה אתכם זה ותשתכלו ותעיינו במקומו ותמצאו האמת ולא תכלה ותאבד זמנך בפירוש ובמשא ובמתן של גמרא ואותם הדברים שכבר הנחיתי מהם אבוד הזמן ומעט התועלת ומה שתסכים עליו הודיעני והשם יתברך ידריכך ויישירך בטוב הדרכים ואמנם מעייני בענייני העולם אין לי נחמה זולתי בשני דברים כשאסתכל ואעיין במה שאעיין ושזה בני אברהם השם יתב' נתן לו חן וברכה מברכת מי שנקרא על שמו ומי שהאמיץ בשמו והאמיץ בנתינתו הוא יאמיץ ויתמיד ויאריך חייו ושנותיו כי הוא עניו ושפל שבאנשים מצורף אל זה טוב מדותיו והוא בעל שכל דק וטבע נאה ויהיה לו בע"ה שם בגדולים בלא ספק אשאל מהשם יתברך שישגיח עליו וישלים עליו חסדיו וכבר הודעתיך שנפטרה הבת הקטנה הש"י ישיב מיתתה כפרה בני לא תתאבל ולא תתעצב לא על זכר ולא על נקבה השם יתברך יודע ועד והאמת מה שאומר והוא שטוב ענייני מין האדם אצל כל משכיל ולא אומר שהוא ענין טוב מוחלט אלא שהוא היותר נאות ומעט הדאגה שאין תחבולה בזה המציאות המתוקן תיקון גדול טוב מאד כפי מה שגזרה חכמת בוראו שיעיין האדם ויסתכל בטוב בעניני מציאות המינין לא שיעיין ויסתכל בטוב ענייני אישי הפרט ושמא כשיגיעו אליך פרקי מורה הנבוכים בזה הענין יתבאר לך זה הכלל ביאור מספיק בע"ה ית' וכבוד הבן יודע כי אלו הגדולות והשררות של יהודים עתה בזה הזמן אינם אצלי הצלחה ולא טובה שלימה מכוונת ולא רעה מעוטה, חי השם יתברך! אלא תכלית הטורח והעמל והיגיעה כי האיש השלם המצליח בתכלית ההצלחה שיעיין בהצלחת הדת ועשיית המחוייב עליו לעשותו ויתרחק מדעת בני אדם כולם ומהדרכים הפחותים וההמדות המגונות כי המשתרר ירבו יגונותיו ועצבונותיו ושמא יכלימוהו ויביישוהו הגוים ויפול ביד המלוכה וייסרו אותו וישברו עצמותיו ואם יביט בענייני האדם ושיישיר דרכיו לפני ה' כבר עמד כנגד תורת השם ית' ועשה חניפות ומשוא פנים ואזהרת התורה בכבוד הממאנים והממרים מבואר מאד כאשר אמר בכמו זה הענין נביא השם איש האלהים לעלי הכהן ותכבד את בניך ממני (עד כאן מצאתי) :

72שיר אשר שר רבי יהודה אלחריזי

73על רבי יוסף אבן עקנין

74כך הוביש אלהים ים דמעות / וכך אמר לצולתם הרבי

75בלבך בית זבול בנה לשבתו / לשון קדם ויאהל שם ערבי

76והיית גביר ורב במערב / ובמורה משחך אל לנביא

77ואמנם כי ארם צובה כמקדש / ואתה בו כמו נר מערבי