עמנואל הרומי על אסתר ג:ב
עמנואל הרומי על אסתר · Immanuel of Rome on Esther 3:2
Open in the reader →1וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן הזכיר כי עבדי המלך שהיו עומדים קבועים בהכרח בשער המלך היו כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך שיעשו האנשים שיעשו לו להמן. והזכיר עבדי המלך אשר בשער לפי שאין להם מנוס שלא יפגשם המן בצאתו ובבואו. ומרדכי שהיה משמרתו גם כן בשער המלך לא היה יכול להדחות מפני המן כי היה יכול להדחות היה נדחה באהבה כדי שלא לעבור על מצות המלך. מרדכי לא היה כורע להמן ולא די שלא היה כורע שהוא כפיפת הכרעים אלא אפי' השתחויה בעלמ' לא היה משתחוה אליו. ויש להאמין שהכריעה וההשתחויה שהיו כורעים ומשתחוי' להמן היו עושים אותם מעין הכריע' וההשתחויה שהיו עושים לדבר הנעבד ובעבור זה לא היה מרדכי כורע ומשתחוה להמן. וכן כתו' בספר יוסף בן גוריון:
2ויתפלל מרדכי היהודי ויאמר גלוי וידוע לפני כסא כבודך אדון כל העולם כי לא מגובה לבי ולא מרום עיני עשיתי זאת אשר לא השתחויתי לעמלקי הזה המן כי מיראתך התגריתי בו לבלתי השתחוות לו ויראתי מפניך אלהי אדון עולם לבלתי תת כבודך לבשר ודם ולא רציתי להשתחות לזולתך כי מי אני אשר לא אשתחוה להמן כי על תשועת ישראל הייתי לוחך הנעל אשר ברגלו ועפרו אשר ידרוך.