עמנואל הרומי על אסתר ג:ז

1שתים עשרה. אין בכל המקרא אות שבאית בראשית התיבה ואחריה בג"ד כפ"ת אלא ברפה זולתי שתי שתים שתים ואמרו קצת בעלי הלשון כי הדגש הזה מביא נו"ן ודינו להיות שנתים כי מן שנים הוא בא והוסיף לנקבה תי"ו וזה לא יתכן כי דגש קל אינו נבלע בו אות לעולם כי אם היה כך היה אומ' שַּׁתַּים השי"ן דגושה והתי"ו בדגש חזק וכן שתי שַּׁתֵּי ואומ' מקצתם כי הוא חסר אלף ודינו אשתים:

2והזכיר הכתו' כי המן ברצותו להשמיד ולאבד את כל היהודים הלך לקראת נחשים ורצה לראות בדרך קסם ונחש ודרך גורלות מתי עת ראוי לפי הגורלות להשמידם ולאבדם והעת שרצה לדעת זה היה בחודש הראשון לחדשי השנה שהוא חודש ניסן ועמד הקוסם והפיל פור שהוא הגורל לפני המן ובמעמדו ונסה מיום ליום כלומ' לראות באי זה יום מימי החודש ובאי זה חודש מחודשי השנה טוב להשמידם ונפל הגורל לחודש שנים עשר שהוא חודש אדר והיה מורה הגורל שאז טוב לאבדם:

3ומלת לחודש (בה)[בא] דבקה עם שנים עשר וכאלו אמ' הכתו' ומיום ליום ומחודש לחודש לחודש שנים עשר. ובעבור שהיו באים לחודש לחודש שנים זה אצל זה קצר הכתו' האחד מהם. והעניין הכתו' שהפיל המפיל הגורל מיום ליום כלומ' לבחור היום הראוי לאותו המעש' מבין שאר הימים. וכן מחודש לחדש לבחור החודש הראוי מבין שאר החדשי'. ונפל הפור לחדש שנים עשר. ויש להאמין שכמו שנפל הפור על חודש אדר כן נפל הפור על יום שלשה עשר בו. אע"פ שלא נזכר ונבין זה מאמרו אחר זה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים וגומ' ביום אחד בשלושה עשר הוא חודש אדר. ואע"פ שבחיק יוטל את הגורל מיי' כל משפטו והוא ית' סבב ביאת הגורל על החודש הרחוק מניסן שבו הפילו הגורל המרחק הקצה כדי שיתכנו הסבות בנתים להציל את ישראל:

4ומלת פור היא מלה פרסית ופי' גורל והנה הוא הפך בחודש הראשון הוא חודש ניסן שהזכיר השם שהוא בלשון עברי שהוא החודש הראשון ואחריו הזכיר הוא חודש ניסן שהוא שם פרסי:

5והסבה שבקש להשמיד היהודי' אע"פ שהזכיר הכתו' כי היתה בסבת מרדכי שלא כרע ולא השתחוה לו יש לומ' כי זה המעשה העירו לחשוב לאבד את ישראל. מצורף אל זה שכעס על מרדכי שבסבתו נתלו שני יועציו כאשר כתבנו ועל כל זה שהוא היה עמלקי מזרע אגג וכן כתו' בספר יוסף בן גוריון רק בימי אחשורוש כמעט אבד זיכר עם יהודה מכל מלכות פרס באיבת איש עמלקי אשר שמו המן בן המדתא כי גדל אותו המלך אחשורוש והיה עושה כרצונו בכל מלכותו וחשב להשמיד את זיכר יהודה מכל ממשלת פרס על אשר לא קם לפניו מרדכי היהודי מן הפרתמים אשר לבנימן המה השועים גבורי בנימן אשר באו עם מלכם שאול בשדה העמלקי ויכו את עמלק מכה רבה ועצומה מאד מחוילה עד בואך שור מהלך ימים רבים וישליכו מהם יותר מחמש מאות אלף פגרי מתים בעם עמלק כל אלה במלחמת המלך שאול בעם עמלק סילה וישפוך נפשות בכל ארץ עמלק אנשים ונשים וטף על אלף אלפים עלה המניין ועל כן על המלחמות אשר נלחם בם שאול בחיר יי' על כן שמר איבה המן האגגי בעם יהודה ועל כל שבט בנימן: