עמנואל הרומי על אסתר ז:ד
עמנואל הרומי על אסתר · Immanuel of Rome on Esther 7:4
Open in the reader →1ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי. מלת ואלו מורכבת מן אם לו. וכן ואלו חיה אלף שנים או יהיה האל"ף נוסף ומשפטו ולו. ואמרה אלו להיות עבדים ושפחות נמכרנו הייתי שותקת כי אין הצר כלומ' אין זאת הצרה שהזכרתי להיות לעבדים ולשפחות שוה ודומה לנזק המגיע לנו מפאת המלך שצוה לאבדנו מו העולם. ובעבור הנזק המועט להיותינו נמכרים לעבדים ולשפחות הייתי שותקת אמנם הנזק המגיע לנו מפאת גזרת המלך הוא כל כך רב שלא אוכל להחריש. או יאמ' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו שהיו דמי מכירתינו ליד המלך החרשתי ואין צרת אבודינו קשה בעיני כמו שקשה עלי הנזק המגיע למלך מפאת זה הדבר שהוא נשכר בעמידת היהודים במלכותו. ולפי זה הפי' יהיה צר במקום הזה במקום צרה כמו צר ומצוק מצאוני. או יאמ' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו הייתי מחרשת כי אין הצרה הזאת שוה בעינינו מאומה אע"פ שאין למעלה ממנה אחר הריגה והייתי שותקת כדי שלא יבוא המלך לידי נזק במחשבתו והעניי' שהייתי סובלת מכירתינו לעבדי' ולשפחות ולא היה נחשב בעיני למאומה כדי שתמלא מצותיך ולא תנזק מחשבותך. ואם יהיה הצר במקום הזה שם התואר להמן שהוא צורר היהודי' אמ' ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו לתועלת המלך החרשתי אמנם המן הצר אינו שוה עם המלך בעניין ההפסד כי ההפסד הוא כולו למלך. ולהמן אינו מגיע הפסד באבוד היהודי' ולשון נזק בלשון ארמית ומלכא לא להוי נזיק: