אמרי בינה, חלק ראשון; עושה פלא א

1הצצתי בתוך הסל שהוא אחרון בארבעה, ואחרון בעשרה, וראיתי בתוכו מים במים. וגם ראיתי בנתים חמשים בחמשים ובתיכם הצינור המקלח. ואמרתי על הסל הזה נאמר למרע"ה אנכי אעביר כל טובי על פניך:

2בני דע כי פרנסתך תבא לך מן הספיח. ולכן הזהר ללקוט מן הספיח שלשה פעמים ביום. ושמחת בכל הטוב. כי בספיח תמצא טוב. והוא שלש בשלשה ואחד בשמונה. וזכור תזכור אח הממונה אשר ביתו בנוי באבנים שמונה. והוא שלום הכל ומכלכל לכל:

3בני אם יש לך קרן כסף וזהב תצליח מאד:

4בני אל תבטח באדם כי לא יועיל, אבל תבטח בתשעה ועשרים אדם ויועיל:

5במספר שם הוי"ה רמוז הארת הכתר ביסוד:

6יש שלשה פשוטים שקולים כארבעה פשוטים. ויש ארבעה מלאים המה כשלשה פעמים ארבעה פשוטים:

7כשיתחברו יסוד ומלכות יהיה עושר בעולם. ובתוכם ישתלשלו חסדים בעולם. דוק ותשכח:

8אחרי האחד הבט לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד ואז תזכה שיאיר לך נר תמיד המאיר באמצעי שעליו נאמר קטורת תמיד לפני ה' לדורותכם. ותתקיים הבטחת הכתוב ופתחו שעריך תמיד יום ולילה לא יסגרו.

9כלל גדול יש בקדיש והוא כי באחד אומרים קדיש ובעשרה אין אומרים קדיש:

10ארבע קריאות זו למעלה מזו. הראשנים בזמן הראשון משובח. והשניים בזמן השני משובח:

11תשעה המנורה זכה וברה. והשורש והעיקר הם שלשה ושלשה. והשאר היו שלשה ותשעה. ואח"כ נעשו ארבעה ותשעה:

12ראש השבעה הוא ארבעה. אשר מחבת נקראים. הכלל הוא שלשה והפרט הוא חמשה. שנים מהם כאחד שבהם. ואחד מהם יתר אחד על אחת מהם. וכולם הם אחד ואחד:

13שאלוני למה נקרא אות ואו של השם בשם תפארת. ואמרתי להיותו יתר אחד על השעה:

14שאלוני מי מעיד על החסד שהוא תחת החכמה, ואמרתי שמו מעיד עליו:

15הצצתי בבינה וראיתי שאם תוסיף בשיעור מקומה תהיה במשקל החכמה, לכך נאמר חכם בבינה. ואם תוסיף עליה שיעור מקום החכמה, תהיה במשקל החכמה, לכך נאמר הבן בחכמה:

16נומתי לסופר אחד, הלכות אשר למלאכתו צריכות. אמרתי לו אל תרבה בברכות ואל תפחות משיעור ערלה, ומצוה מן המובחר שיעור חלה. או שיעור המעשרות. והוספתי אמרי שפר לאותו הסופר סימן זה יהיה בידך בהדרת קודש. מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש:

17המרבה ברכה בששה יתקן בששה, ואם עמד בשלשה יסיים בחמשה:

18שלשה שאכלו כאחד מוסיפין חמשה ומברכין עשרה שאכלו כאחד מוספק ששה ומברכין:

19ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני, מכאן שאומרים שלום להיוצא לדרך:

20היוצא לדרך מצוה ללוותו מפתח ביתו, ואין אומרים לו שלום בבית אלא בשנים עשר:

21וישראל אהב את יוסף, למה תאמר יעקב ותדבר ישראל, אלא ללמד אהב את יוסף בשביל שהוא שר וגדול בישראל:

22בבואי בית דוד מלך ישראל חי וקיים, המוכתר בכתר מלכות וירד מים עד ים, פתחתי במשל פי, ויהיו לרצון אמרי פי. הנה רבים מגבורי החיל בעלי גבורה, הלכו לבקש את הנערה, ויקראו הושיעה המלך הנורא ויבואו חמשה אלפים ויקחו את הנער ויאחזו בו בחברה. וחיש מהרה מצאו את הנערה. ויביאו אותה לפני המלך בזיוה והדרה. וליהודים היתה אורה. ויעמוד אחד אצל הדלת תמיד לשמרה. וישמחו הגבורים שמחה גדולה. ברוב חדוה וצהלה: