אמרי בינה, חלק ראשון; עושה פלא ג

1אין נבון וחכה כמוך למה זכה להיות נקרא חכם ונבון מפני שבא לידי נסיון ועמד בו, ומתחילת ביאתו למצרים נרמז ד"ז בו שנאמר וימצא יוסף חן.

2פתח ההוא סבא ודרש, איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיט, קרי ליה יהודי וקרי ליה ימיט. אלא כך אמרו חכמים אמו מיהודה ואביו מבנימין. א"ל התלמידים רבי תן סימן לדברך, אמר להם ושמו מרדכי, א"ל ולמה הקדים משפחת אם, אמר להם שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, ד"א אשה מזרעת תחלה יולדת זכר:

3דרש רבי, שלשה המה נפלאו ממני זה חצי הראשון של השם ב"ה, ולכך אמר המה לפי ששלשתם מה הם, וארבעה לא ידעתים זה חצי השני של השם ב"ה, חמשה הם אלא נקיט ארבעה מלבד זוג העקרי שהוא נ"ה:

4שאלו התלמידים את רבי מפני מה הוסיף הקב"ה אות ה' לאברהם אע"ה, א"ל כדי להגין עליו מעין רעה, ולכך נוסף אות ה"א ליוסף הע"ה, ולכך אמר הא לכם זרע וזרעכם את האדמה כי היו צריכין שמירה מעין הרע כשהיו זורעים בשני רעבון ההם, אמרו לו רבי ומה טעם יש באות ה"א, אמר להם בשביל שעומדת במקום המכוסה רמז לדבר שלש אלה לא יעשה לה, ולכן ברא הקב"ה את עוה"ז באות ה"א להגין עליו מעיה"ר של הקליפה כי היה חשך על פני תהום, והגין עליה מן הקצירה, כי אין דבר קשה לעולם, כמו עין רעה ב"מ, וכן בדק רב ומצא רוב הקצירה לגופים בעוה"ז באה מן עין רעה ב"מ אמרו לו רבי יפה אמרת שצריכה עוה"ז לשמירה של אות ה"א לכך בראו בה, אבל תאמר לנו עוד טעם אחר למה נברא עוה"ז באות ה"א, אמר להם מפני שיש כל אותיות השם בה:

5ויאמר אלהים אל משה אהי' אשר אהי', שאלו התלמידים לסבא למה נכפל השם הזה א"ל הקב"ה בחר באחדים מפני שהם קטנים במספר, ולכך השם הזה נרמז באחדים הא כיצד הנה הששי להיותו כפול בקריאתו, וגם בצורתו יתחלק לשנים, לכך הוא מתחבר לימין ומתחבר לשמאל, ונמצא כאן שני חלוקות האחת של ששה ואחת של שלשה, והם שקולים זה כנגד זה במשקל אחד, לכך נאמר אהי' אשר אהי', והאחרון הבא אחר שתי החלוקות אלו היא חותם אמת דכן אהי' אשר אהי' עולה אמת:

6שאלו התלמידים לסבא למה שם אהי' תחלתו אלף ולמה נכפלה בו אות ה"א, אמר להם האלף הוא עשרים וששה ועשרים שהם יו"ד וכו' באחד נרמז שם הוי"ה לחבר ולקשר בו שם הוי"ה ב"ה, ובאחד נרמז העילוי של העתיד הנרמז בפסוק ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד, ולכן מהמעות השם הזה עצמו מורה על העת"ל:

7ובני ישראל יוצאין ביד רמה בזכות מצות עשה שעתידין לקבר דוק ותשכח בשני דרכים, ולכן בהם נתגברו על מצרים שהיו יונקים מן הגרון:

8כי ה' נלחם להם במצרים בזכות מצות לא תעשה אשר עתידין לקבל, לכך נאמר וסכסכתי מצרים במצרים, ולמה בזכות ל"ת מפני שהם גבורות, ולכך נאמר הללוהו ברקיע עוזו הללוהו בגבורותיו, ולכך כתיב אלהים מחסה לנו סלה, וכל המקיים אותם נקרא פועל צדק:

9משכו וקחו לכם צאן ושחטו הפסח. דרש רבי מי חלצם לישראל מן עין ע"ז של מצרים קרבן הפסח חלצם לכך אמר משכו ידכם מע"ז וקחו לכם צאן ושחטו הפסח, לפיכך שנינו במשנה הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנוייו ואינו נאכל אלא צלי:

10שאלו התלמידים את רבי למה הסוכה קרי וכתיב, אמר להם לפי שבה מתמתיק הדין ברחמים, אמרו לו ולמה זה חלוק וזה אינו חלוק, אמר להם כדי שיתערבו יפה:

11שאלו התלמידים לרבי למה השלום ביד אמר להם לפי שנלחמים ביד ניתן השלום ביד, אמרו לו רבי פרש לנו דבריך כי לא ידענו מה הם אמר להם ברי תהיו מבני יששכר אשר יודעי בינה לעיתים:

12כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם. דרש רבי לחם זה הגשם, למה לפי שאין הגשם יורר אלא עד שיתגלה הלחם, לכך נרמז הלחם בגשם:

13עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, דרש רבי מהיכן זכו ישראל בישועה על הים בזכות יוסף הצדיק, דכתיב ביה ויהי ה' את יוסף:

14על כן קרא שמה מרה, שאלו התלמידים לסבא, מתוקה מבעי לקרותה, א"ל אין הנס נודע לדורות אא"כ רואין תהפוכות לעיניהם. אמרו לו למה אחר נסיעתם מים סוף אני במקום מים מרים אמר להם לפי שתחלה היו מצרים מים מרים לישראל ואח"כ עשו המים שרי לישראל בקי"ס:

15ויורהו ה' עץ וישלך אל המים, למה עץ כדי שיעשה בו מעשה נסים בזכות אב זקן המלומד בנסים, לכן אמרו השבטים יש לנו אב זקן, ואם תשאל איך נעשו המים מתוקים נצטרף המשליך והנשלך עם מספר השם ב"ה בקריאתו וכתיבתו, ובזה נעשו המים מתוקים:

16יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן, מכאן רמז להדלקת נירות בשבת:

17ביום השמיט עצרת תהי' לכם, מכאן דמעלין בקודש ולא מורידין:

18שאלו תלמידים לסבא מהיכן נעשה המן ארור אמר להם מדכתיב וילחם בישראל וישב ממנו שבי:

19דרש רבי מה ראה המן להתגרות בישראל אלא אמר זקנו תיסר מהם שלשה ונשאר בידם כותית ארבעה, מדד את עצמו וראה עומד כנגדן, אמר משתה יכול אני עליהם:

20דרש רבי למה נתגרה המן בלשון לשפוך דם, אלא משום דכתיב אנשי רכיל היו בך למטן שפך דם, ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך, לפיכך נתגרו בהם אנשי רכיל זה המן וזרש אשתו שהיתה עצתה שקולה כנגד שס"ה חכמיו, וסוף דבר נאבדו מן העולם, לפיכך חזר יחזקאל הע"ה ונתנבא והשבתי זמה מן הארץ ללמד כי השי"ת הפר עצתם ועקרם מן העולם, כן יאבדו כל אויביך ה':

21אמרו התלמידים לסבא אסברה לן טעמא במשלוח מנות למה שתים, אמר להם כנגד המן וגנזיו שנעקרו מן העולם:

22שאלו התלמידים לסבא למה זכה יום ארבעה עשר לחודש אדר לשמחה ויו"ט, אמר להם משני שהוא יום השמיט, לכך דרשו חכמים עליו שמחה זה יו"ט:

23ליהודים היתה אורה, למה אמר אורה אלא משום דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור:

24ותקרא אסתר להתך, למה שלחה להתך, אלא רמז רמזה לו אם פגע בך אדם רע עשה לו כאשר עשה משה למצרים הוא הדבר שאמרה לדעת מה זה ועל מה זה כלומר דע מה שעשה משה דכתיב ביה כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו:

25שאלו התלמידים לרבי בכללן של בני יעקב אתה מוצא שבעים ובפרטן היו ע' חסר אחד, אמר להם הא כתיב ובני דן חושים:

26שאלו התלמידים לרבי כתיב כי יד על כס יה מי מעכב, אמר להם בגד הפרום בנתים מעכב כד כתיב ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו, ונאמר כי אם עונותכם היו מבדילים בירכם לבין אלהיכם, אמרו לו רבי ובמה יוסר הבגד הזה, אמר באחד שבראש ובשתים שבסוף, א"ל ולא סגי בשתים, אמר להם השתים צריכים לאחד, דכתיב טובים השנים מן האחד וכו', ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו וחוט המשולש לא במהרה ינתק:

27ושמעו מצרים כי העלת בכחך את העם הזה מקרבו זש"ה נתת ליראיך נס להתנוסס, פרעה אמר צא ידעתי את ה' ולהלן הוא אומר הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו, הא כיצד אלא כך אמרו חכמים שידע מקום הטבע ולא ידע מקום הנס, על כן א"ל מרע"ה כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' מפני שהתחיל לעשות מעשה נס. ענה תלמיד אחד ואמר רבי כיצד אתה מוצא כאן מקום הנס, א"ל בני יש כאן שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, מלא את הפנימי ותניח החיצון כמו שהוא ותמצא את הנס, על כן אמר ושמעו כי אתה בקרב העם הזה, ולכך נאמר נתת ליראיך נס להתנוסס:

28שאלו התלמידים את רבי כתיב והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, וכתיב והמים להם חמה מימינם ומשמאלם, למה כאן מלא וכאן חסר, ועוד למה נכפל. אמר להם משום דכתיב ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים:

29מה זה בידך ויאמר מטה, כאן רמז לו שלא:

30שאלו התלמידים לסבא מרן שסתם חדש הוא שלושים יום, אמר להם שמו מעיד עליו:

31והריקותי לכם ברכה עד בלי די, מאי עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, ואל תתמה על הדבר הזה כי כך אמר הכתוב לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון:

32כתיב בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות עד יום האחד לחודש בערב, למה הוצרך לפרש עד יום האחד ועשרים, והלא כבר אמר שבעת ימים מצות תאכלו, אלא שבא ללמדני על זמן חרותינו מהיכן בא לנו:

33דרש רבי, רמז לשיעור סוכה מן התורה מנין שנאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל:

34לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה לקיים מה שנאמר אשת חיל עטרת בעלה:

35דרש רבי, כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל, שרית עם אלהים בכח שם אלהים חיים, ועם אנשים בזכות שתי אנשים ושתי נשים, יען כי נשים הם בכלל אנשים. א"ל תלמידיו רבי רמז אנשים ונשים ידענו ורמז לשם אלהים חיים לא ידענו, אמר להם תנו עיניכם בפסוק עד הגל הזה:

36שאלו התלמידים לסבא, הארבעה שהם שבעה הולכים ובאים בששה, שהם רמוזים בהשלשה, אך הרביעית האחרונה, אשר היא נזכרה ראשונה, בהשמינית שבשלשה, אין לה מקום כמו השלשה, לצאת ולבא בו, הגד לנו סיבת הדבר ומה טעם יש בו. אמר להם זו הרביעית היא כלה נאה וחסודה, ולכן אין מקום מיוחד כנגדה, בהליכה וביאה, וכך אמר נעים אמירות ישראל בזמירתו הנאה והיקרה והנעימה, כל כבודה בת מלך פנימה, וכן אמרו חכמים דרכו של איש לקדם, ואין דרכה של אשה לקדם:

37ויבן נח מזבח לה', שאלו התלמידים לסבא מה ראה לבנות מזבח אחר המבול, א"ל על שם בעלי הנס שניצולו מן המבול, לכך בנה מזבח והקריב עליו זבח:

38שאלו התלמידים לסבא רמז לנטריקון מן התורה מנין, א"ל אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי:

39כל הזהיר במצות ציצית נקרא אב, לכך נאמר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת:

40השבטים נעוץ תחלתן בסופן, ללמדך שכולן צדיקים ושוין הם, ולכן מספרם הוא כסף חי.

41א"ל ההוא סבא לאותו תלמיד אם תרצה לפתוח פתח ישועה פתח בקל וחומר כי שלשה נאמר בעניינם קל וחומר ונושעו, א"ל רבי מי הם אמר לו כשמי הם:

42דרש רבי אילו של יצחק בא לכפר על מעשה העגל, שנאמר והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו:

43וירם תולעים ויבאש. דרש רבי הם הקדימו לכך הקדים. ד"א סופו הוכיח:

44שנה ההוא סבא לתלמידיו בית הלל אומרים שני שבלים לקט ושלשה אינן לקט, ובית שמאי אומרים שלשה לעניים וארבעה לבעה"ב. א"ל רבי תן סימן לבית הלל, א"ל אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת, אמרו לו רבי גם לבית שמאי יעלה הסימן הזה, אמר להן לית לן וא"ו להוסיף:

45דרש רבי השם ב"ה נכתב בי"ה ונקרא באל"ף דל"ת, רמז לדבר מקרא מגילה:

46שאל תלמיד אחד את רבי עשר תעשר מלגאו או מלבר, אמר לו כך שמעתי עשר תעשר מזלך:

47שאלו את רבי כתיב וישתו וישכרו עמו מכלל דעד השתא לא שתו למה אמר לו מפר שהיו יראים מן עין בת עין:

48שאלו לרבי, כתיב כי חיים הם למוצאהם ופרשו חכמים למוצאהם בפה למה, א"ל התורה נקראת טוב שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, ולמה נקראת טוב על שם הטובה הנמצאת בה, והטובה יוצאה בפה, ולכן חלקיו הם חמשה, ולפיכך דרשו חכמים שש אני על אמרתך, דוק באמרתך ותמצא אחת לאחת מכולם.

49דרש רבי ויקח קרח אמרו חכמים לקח מקח רע לעצמו מהו מקח רע שעזב השלישיות שבשלשה הטובים ודבק בשרות שבשלשה רעים, לפיכך נתקיים בו הראשנות שבשלשה הרעים. אמרו לו רבי מי הם הטובים ומי הם הרעים, אמר להם הטובים אנשים קדושים, והרעים שקצים ורמשים:

50דרש רבי כתיב את עשו בנו הגדול וכתיב את יעקב בנה הקטן, מאן דאיהו רב איהו זעיר ומאן דאיהו זעיר איהו רב, לפיכך זה מתחיל בשמאל וזה מתחיל בימין, אמרו לו תלמידיו רבי זעיר לב מן התורה מרן אמר להם צאו וראו בחמשה ובעשרה:

51שאלו את רבי כתיב מבכר אדם ועד בכר בהמה, למה בכר אדם חסר, אמר להם שמעתי מפני שנוטל פי שנים:

52שאלו את רבי, למה מושחין המלכים בשמן, אמר להם מפר שהוא עליון רמז לדבר אשר בשמים ממעל. ד"א מפני שהמלך הוא פרנס לעמו. ד"א המלך צרי לעמו:

53ויקרא משה להושע בן נון יהושע, צו הוסיף לו לכך נאמר צו את יהושע וחזקהו ואמצהו, נמצא נתן לו בתים באבנים שלו:

54וירם משה את ידו ויך את הסלע אם היה מורא את המים בחמשה, היו יוצאין בחמשה ותמשה, ועכשיו שהוציא בחמשה יצאו בחמשה:

55לבלתי רום לבבו מאחיו. דרש רבי המלך יתן עיניו ולבו למטה ולא למעלה, לכך נקרא מלך:

56בשמאלה עושר וכבוד. שאלו התלמידים את רבי למה נכסי עוה"ז נקראים עושר, אמר להם בשביל שהם חיי שעה:

57אמר רבי לתלמידו אם התעניתה אין התענית משתלם אלא עד שתתן צדקה וא"ת מנין לך צא ולמד מסכת תענית:

58אמר רבי לבריה בני אל תרדוף אחר העני ואל תלך אחר הכסף:

59דרש רבי אין המלך קונה המלכות אלא בקרבו, ואינה מתקיימת אצלו אלא אם הוא שלם מתחלתו ועד סופו, לכך אמר דוד הע"ה, ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ממני:

60ויהי בישורון מלך, אמרו חכמים מלך זה משה ולמה נקרא מלך בשביל שארבעים שנה לימד תורה לישראל ולבש כליל תפארת בראשו, זה הוא שאמרו אנשי כנה"ג כליל תפארת בראשו נתת בעומדו לפניך על הר סיני. דבר אחר למה נקרא מלך כי בהיותו בן שמונים שנה הוציא את ישראל ממצרים בכסף וזהב:

61שאלו את רבי מה נשתנה אברהם מיעקב אמר להם זה עיקר וזה אינו עיקר.

62שאלו לרבי כמים הפנים לפנים למה אמר מים ולא יין, אמר להם זה הלוך ושוב וזה הלוך ונסוע:

63ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל ותלד לו את פנחס, פוטיאל זה יוסף שפטפט ביצרו, ולכך קראו פנחס כי פנחס הוא אליהו:

64שאלו התלמידים לסבא, הראינו פתחה של תשובה, אמר להם צאו וראו בראשון בי"ב הראשון שהוא ששי לראשון:

65כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך זש"ה מפני שיבה תקום:

66כל המברך בעין יפה הוא מברך, ואם תאמר מנין לך צא וחשוב:

67ההוא דאתא קמיה דרבי אמר ליה רבי ברכני אמר לו במה אברכך אמר לו בשלשה וששים א"ל וכי בידי הם נעשים א"ל הן בידך הם תפושים:

68שאל תלמיד אחד את רבי סדרן של אותיות מן הכתוב או מן הקבלה. אמר לו כך קבלנו אותם מתחלה, אבל קבלה זו גם מן הכתובים היא מוסכמת, ואגיד לך את הרשום בכתב אמת, שנים מהם, אב ובנו הם, ודבריהם מכוונים, והמה ראשונים, והשלישי הוא מן האחרונים, ובאחת מהם דבריו שונים:

69חמשה הכפולים שלשה מהם ניכרים רק למראה עינים, והשנים מהם נרגשין גם לאזנים, כי התלמוד והמעשה צריך להיות שלמים בשתים:

70אמרתי לרבי למדני הלכה בהלכות חנוכה אמר לי אין מניחים נר חנוכה על פת, ואמרתי לו עוד למדני בהלכות ספר תורה א"ל אגוד ספר תורה בארון, ותוצאנו בזה ובקרואים אגוד זה:

71כצאתי את העיר למה מפני הירא את דבר ה':

72אמרו חכמים אין מלאך אחד עושה שתי שלחיות, צא ולמד מעצי המערכה:

73חמה ולבנה עתידין להיות במדרגה העליונה של חכמה ובינה, רמז לדבר קח הראשונה מן התחתונה, ותחלקנה גדולה וקטנה, וכמו השתים שלפניה תעשנה. והקטנה בתחתונה תשארנה. והגדולה בעליון תשימנה, אמתי האות הזה יעשה, כאשר התלמוד כולו במעשה:

74אמר רבי מצות עשה בחסדים שהם אברהם ומל"ת בגבורות שהם יצחק, רמז לדבר הבט בראשנות:

75כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו בתוספת ה"א נעשה אחד:

76מנין שניתן רשות לעשות דמיון ומשל בדברי תורה שנאמר ותורתך בתוך מעי:

77אליהו זכור לטוב הי' מלאך בשמים, לכך אמרו חכמים פנחס הוא אליהו:

78מלחמה לה' בעמלק, אלו שלשה אויבי ישראל מדורו של מרע"ה עד דורו של משיח:

79דרש רבי ותשר דבורה וברק בן אבינועם תרי קלי לא משתמעי, השיב תלמיד אחד הא כתיב ותען, אמר ליה שיננא אמאי לא דרשת סמוכים:

80יהושע כה"ג זכרונו לברכה וטובה, לו שם בשלשה ואל השלשה לא בא:

81ביום השמיני עצרת תהיה לכם, מכאן שגדול המעשה יותר מן העושה, וכן אתה מוצא כתוב, ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ובניו לזקני ישראל:

82אהרן הע"ה נכנס אל הקודש יחידי ונתבררה כהונתו ביחידי, שנאמר פרח מטה אהרן לבית לוי:

83שאל רבי יהושע בן לוי למשיח אימתי תבא אמר לו בתוך בית אביך אבא:

84דרש רבי זכו פסח בגופו של פסח, לא זכו גושו של פסח בפסח:

85ימלא פי תהלתך, מכאן לברך מאה ברכות בכל יום:

86ותשלח את אמתה ותקחה אמרו חכמים נשתרבבה אמתה ששים אמה מנין מדכתיב כי מן המים משתיהו, מהיכן אתה למד מן המותר בפיך:

87תחת הנחשת אביא זהב, זה אברהם החשוב כזהב ותחת הברזל אביא כסף אלו השבטים החשובים ככסף.