אמרי בינה, חלק שני; חדוד בדברי תורה, תשובות שלד
אמרי בינה · Imrei Binah, Part II; Torah Riddles, Answers 334
Open in the reader →1התירוץ הוא דאיירי כגון שיעקב הולידה לו לאה את ראובן ואת דינה תאומים, ודינה זו נדרה נדרים ושמעה רחל ואמרה ואני, ואח"כ יעקב הפר לדינה בתו ועקר הנדר מעיקרו ע"פ סברה הנז"ל, ואח"כ קידש יעקב את רחל הנז' ע"מ שאין עליה נדרים ונשאה, ואח"כ זה ראובן אחיה של דינה הנז' בא על רחל אשת אביו, ולפ"ז אתי שפיר התירוץ, כי מוכרח לומר שראובן ודינה הם מאדם אחד, ומי שהוליד את ראובן הוא הוליד את דינה יען כי הם היו תאומים, ואין האשה מתעברת וחוזרת ומתעברת, על כן מוכרח דראובן ודינה הם מאדם אחד, ואי אזלת בתר רובא ותאמר שיעקב הוא אביו של ראובן מוכרח אתה לומר שהוא אביה של דינה ג"כ, וכיון שאתה אומר שדינה בת יעקב מחמת דאזלת בתר רובא, א"כ קדושי רחל הם קדושים גמורים, יען כי יעקב הפר לדינה בתו ועקר הנדר מעיקרו. ונמצא רחל שאמרה ואני לא חל עליה נדר, ולכן יעקב שקדשה ע"מ שאין עליה נדרים הרי אלו קדושין גמורים. נמצא ראובן שבא על רחל יתחייב מיתה חמורה משום אשת אביו. וכל זה הוא אי אזלת בתר רובא לומר שדינה היא בת יעקב, וראובן הוא בן יעקב, אבל אי לא אזלת בתר רובא ותאמר שראובן ודינה אינם בני יעקב, נמצא הפרת יעקב לדינה אינה הפרה דלאו אביה הוא, וא"כ הנדרים חלו על רחל שאמרה ואני, ונמצא קדושי יעקב שקדש את רחל ע"מ שאין עליה נדרים בטלין ונשארה רחל פנויה, וממילה כשבא ראובן על רחל אינו מתחייב מיתה כי היא פנויה ואינה אשת אביו ואינה אשת איש, הרי דאין ראובן חייב מיתה אלא רק אי אזלת ברת רובא, ועל כן נדק הכלל דסבר ר"ת ז"ל דאזלינן בתר רובא לחייבו מיתה חמורה משום אשת אביו, מפני שאם לא אזלת בתר רובא לא היה מתחייב מיתה כלל. ובזה עלה התירוץ נכון בנוי ע"פ ארבע הקדמות הנז"ל בס"ד, כן כתבתי בסה"ק בן יהוידע בסייעתא דשמייא: