אמרי בינה, חלק שני; חדוד בדברי תורה, שאלות רעה
אמרי בינה · Imrei Binah, Part II; Torah Riddles, Questions 275
Open in the reader →1אמרינן בגמרא גבי מעשר בהמה אם קפץ אחד מן המנויין לתוך הדיר כולם פטורים אפילו הן אלף, כי כל עשירי שיצא י"ל זה הוא שקפץ מן המנויין שהוא כבר נתעשר, וכתב הרא"ש ז"ל אע"ג דהתורה אמרה היכא דמספקא לן נזיל בתר רובא, מ"מ אינו נחשב ודאי אלא דאמרינן האי ספיקא רחמנא שריא, ולכן הכא גבי מעשר לא אמרינן נזיל בתר רובא וזה שיצא עשירי מן הרוב הוא שעדיין לא נתעשרו, דהכא שאני כי גר קרא באומרו העשירי יהיה קודש ללמדנו צריך שיהיה עשירי ודאי ולא ספק, ואי אזלת בתר רובא אינו ודאי אלא אכתי ספק הוא, ולהכי כולם פטורין ולא מעשרין להו. והנה מקשים על הרא"ש ז"ל מהא דאיתא בתורת כהנים בפרשת אמור בפסוק לה יטמא בא ללמדנו שיטמא על הודאי ולא על הספק, וקשא והא בכלהו בין בבתו בין באחותו לא משכחת לה ודאי ממש, אלא רק מכח דאזלינן בתר רובא, דגבי בתו נימא דילמא לאו אביה הוא, וכן גבי אחותו דילמא לאו אחותו מאביו היא ובטומאה אין הכהן מטמא אלא לאחותו מאביו ולא מטמא לאחותו מאמו, אך מחמת דאזלינן בתר רובא שנאמר רוב בעילות אחר הבעל להכי אמרינן זו אחותו מאביו וזו היא בתו, ונמצא כאן גבי טומאה דג"כ גלי קרא ואמר על הודאי ולא על הספק, הנה מכח דאזלינן בתר רובא חשבינן ליה. ודאי, ולמה גבי מעשר לא אמרינן זה חשיב ודאי משום דאזלינן בתר רובא: