תלמוד ירושלמי עבודה זרה א:ז

1משנה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים וְאֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילִקִי גַּרְדּוֹן וְאִיסְטַדְיָיא וּבִימָה. אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימִיסְיָאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. הִגִּיעוּ לְכִפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לִבְנוֹתָהּ:

2הלכה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת כול׳. הָא דָבָר שֶׁאֵין בּוֹ נִיזְקָא לָרַבִּים מוּתָּר. מַתְנִיתִין דִּרִבִּי. דְּתַנֵּי. הָרוֹאֶה אֶת הַנָּחָשִׁים וְאֶת הַחַבָּרִים מוֹקִיוֹן מוּפְּיוֹן מוּלְיוֹן מִילָרִין מִילָרִיה סִגִילָּרִין סִגִילַּרְיָה. הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. וְכוּלָּן מֵבִיאִין לִידֵי בִיטּוּל תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אִם בְּתוֹרַת יְי חֶפְצוֹ. הָעוֹלֶה לַתֵּיאַטְרוֹן אָסוּר מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְזַבְּלִין אָסוּר מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם לָאו אָסוּר מִשּׁוּם וּמוֹשַׁב לֵצִים בִּלְבַד. הָעוֹלֶה לַתֵּיאַטְרוֹן וְצָוַוח. אִם לְצוֹרֶךְ הָרַבִּים מוּתָּר. וְאִם מִתְחֵַשֵּׂד הוּא אָסוּר. הַיּוֹשֵׁב בְּאִיצְטַדְיֹן הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. רִבִּי נָתָן מַתִּיר מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים. מִשּׁוּם שֶׁצָּוַוח וּמַצִּיל אֶת הַנְּפָשׁוֹת. וּמֵעִיד עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּינְּשֵּׂא.

3עָבַר וּבָנָה. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא כְּאָהֵין סוֹבָרָה דְלֹא אָסוּר דְּהוּא חַיֵיד כָּל הָדָא כִיפְתָּא.