תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד:ב

1משנה: מָצָא בְרֹאשׁוֹ מָעוֹת כְּסוּת אוֹ כֵלִים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. פְּרַכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָסוּר:

2הלכה: מָצָא בְרֹאשׁוֹ מָעוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. לֹא סוֹף דָּבָר עֲטָרוֹת שִׁיבֳּולִים אֶלָּא אֲפִילוּ עֲטָרוֹת שֶׁלְּוֶורֶד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא סוֹף דָּבָר מֶרְקוּלִיס וּבְרֹאשׁוֹ מָעוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין לָהּ קַנְקֵלִּין מָצָא בְתוֹכָהּ כְּסוּת אוֹ כֵלִים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין.