תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה:ג

1משנה: יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים יְדִיחֵם וְהֵן מוּתָּרוֹת וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת אֲסוּרוֹת. מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁהֵבִיא גְרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה וְנִשְׁתַּבְּרוּ חָבִיּוֹת שֶׁל יִַין נֶסֶךְ עַל גַבֵּיהֶן וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא בַהֲנָיָיתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְכָל שֶׁאֵינוֹ בַהֲנָיָיתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם מוּתָּר כְּגוֹן הַחוֹמֶץ שֶׁנָּפַל לַגְּרִיסִים:

2הלכה: יַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים כול׳. מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא נִידַּלְדֵּל חוֹתָמָן. אֲבָל נִידַּלְדֵּל חוֹתָמָן כִּמְבוּקָּעוֹת הֵן.

3מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּיַיִן בְּיַיִן אוֹ כְיַיִן לְתַבְשִׁיל. אִין תַּעַבְדִּינָּהּ כְּיַיִן לְתַבְשִׁיל דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְאִין תַּעַבְדִּינָּהּ כְּיַיִן בְּיַיִן מַחֳלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים.

4אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּרוֹתְחִין. אֲבָל בְּצוֹנִין אָסוּר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי צִיפּוֹרִין עוֹשִׂין כֵּן וְקוֹרִין אוֹתוֹ שָהֲלִיָיא. הָיוּ רוֹתְחִין וְצִינְנָן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ רוֹתְחִין יְהוּ אָסוּרִין מֵאַחַר שֶׁדַּרְכָּן לָצוּן.

5דְּתַנֵּי. כָּל נוֹתְנִין טַעַם בֵּין לִשְׁבָח בֵּין לְפְגָם אָסוּר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לִשְׁבָח אָסוּר. לִפְגָם מוּתָּר. כְּגוֹן חוֹמֶץ שֶׁנָּפַל לַגְּרִיסִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְכֵן שְׂעוֹרִים שֶׁנָּפְלוּ בְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם. אַף עַל פִּי שֶׁהִבְאִישׁוּ מֵימָיו מֵימָיו מוּתָּרִין. וְהָדָא מַתְנִיתָא רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שְׁמוּעָתָה כֵן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר בְּמַחֲלוֹקֶת. עַל דַּעְתִין דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דִּבְרֵי הַכֹּל.