תלמוד ירושלמי עבודה זרה ה:ו

1משנה: הַמַּנִּיחַ אֶת הַנָּכְרִי בַחֲנוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס מוּתָּר. וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם וְיִגּוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב:

2הלכה: הַמַּנִּיחַ אֶת הַנָּכְרִי בַחֲנוּתוֹ כול׳. וּכְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הַבַּיִת טָמֵא. רִבִּי חָמָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּחָצֵר הַחֲלוּקָה בִּמְסִיפָּס בְּטְהֳרוֹת טָמֵא. בְּיֵין נֶסֶךְ טָהוֹר. וְהָא רִבִּי מֵאִיר מַחְמִיר בָּטָהֳרוּת וּמֵיקִל בְּיֵין נֶסֶךְ. אוּף רַבָּנִן מַחְמִירִין בָּטָהֳרוּת וּמֵקִילִין בְּיֵין נֶסֶךְ.