תלמוד ירושלמי בבא בתרא א:ד

1משנה: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הַחֲצֵירוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָעֲיָירוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. כַּמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר. שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר מִיַּד.

2הלכה: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי לָא. כֵּינִי. אוֹרְחָא דְּמָאן דְּמִתְפַּרְנֵס מַבְנֵי לֵיהּ שׁוּר. שֶׁנֶּאֱמַר הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עוּזּוֹ וגו׳. תַּנֵּי. שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר לְקוּפָּה. לִכְסוּת שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. לְפִסִים וּלְזִימִיּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וּבָתָר כָּל הִלֵּין מִילִּין אִיתְמַר לְפִסִים וּלְזִימִיּוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לְחִיטֵּי הַפֶּסַח בֵּין לִישָּׂא בֵין לִיתֵּן.