תלמוד ירושלמי בבא בתרא י:ח

1משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. אִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִיפָּרַע מִן הֶעָרָב.

2הלכה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה. אֲבָל אֵין נְכָסִים לַלּוֹוֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. וְאִם אָמַר. עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה. יִפָּרַע מִן הֶעָרָב וַאֲפִילוּ יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה.

3תַּמָּן מָרִין. בְּכָל מָקוֹם הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חוּץ מֵעָרָב וְצַיידָן וּרְאָיָיה אֲחֲרוֹנָה. אָמְרִין. וּבִלְבַד בְּמִשְׁנָתֵינוּ. רִבִּי אִמִּי בַּר קָרְחָה בְשֵׁם רַב. וְלָמָּה אָמְרוּ. בְּכָל מָקוֹם הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהֲלָכוֹת קְצוּבוֹת הָיָה אוֹמֵר מִפִּי בֵית דִּינוֹ.