תלמוד ירושלמי בבא מציעא ח:ד

1משנה: הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַחֲמוֹר וְיָלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יַחֲלוֹקוּ. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה. הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר הַגָּדוֹל לָקַחְתִּי וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ זָכָה בַגָּדוֹל. הַמּוֹכֵר אוֹמֵר הַקָּטוֹן מָכַרְתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן. זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן יִישָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכַר. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.

2הלכה: אָמַר לוֹ הִשְׁאִילָהּ לִי כול׳. הַמַּחֲלִיף פָּרָה כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ לְהוֹצִיא מִידֵי סוּמָּכוֹס שֶׁאוֹמֵר. כָּל הַסְּפֵיקוֹת יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי לָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. עַל דָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי סוּמָּכוֹס.