תלמוד ירושלמי בכורים א:ז

1משנה: הִפְרִישׁ בִּיכּוּרָיו וּמָכַר שָׂדֵהוּ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וְהַשֵּׁינִי. מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֵינוֹ מֵבִיא מִמִּין אַחֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין מֵבִיא וְקוֹרֵא. הִפְרִישׁ אֶת בִּכּוּרָיו נָמַקּוּ נִבְזָזוּ נִגְנְבוּ אָבְדוּ אוֹ שֶׁנִּיטְמוּ מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא וְהַשְׁנִיִים אֵין חַיָיבִין עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ. נִיטְמוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וּמְנַיִין שֶׁהוּא חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן עַד שֶׁיְּבִיאֵם לְהַר הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יי אֱלֹהֶיךָ וגו׳ מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיאֵם לְהַר הַבַּיִת. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר אֵינוֹ קוֹרֵא.

2הלכה: מָה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין הִגַּדְתִּי הַיוֹם. פַּעַם אַחַת הוּא מַגִּיד וְאֵינוֹ מַגִּיד פַּעַם שְׁנִיָיה. וְלֵית לְרִבִּי יוּדָה כֵן. אִית לֵיהּ בְּאָדָם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי בְנֵי אָדָם מַגִּיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד.

3אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יְחִידִי אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ. וְתַנִּי כֵן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. שְׁנִיִּם אֵין חַיָיבִין עֲלֵיהֶן חוֹמֶשׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב הוּנָא. שְׁנִיִּם לוֹקְחִין אֲפִילוּ מִן הַשּׁוּק. מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים אוֹ כְעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כְּעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים חַיָיבִין בִּדְמַאי.

4נִטְמְאוּ בָעֲזָרָה נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. נִטְמְאוּ הַבִּכּוּרִים הַסַּלִּין נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים. דִּכְתִּיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ.

5לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי יוּדָה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר מַגִיד וְחוֹזֵר וּמַגִּיד. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד קָרָא וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר הֲרֵי זֶה אֵינוֹ קוֹרֵא. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי כֵן. וְאָמַרתָּ וְשָׂמַחְתָּ. הֲוֵי אוֹמֵר עַל הַשִּׂמְחָה.