תלמוד ירושלמי חגיגה א:ה

1משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לֹו אוֹכְלִין מְרוּבִּין וּנְכָסִים מְמוּעָטִים מֵבִיא שְׁלָמִים מְרוּבִּין וְעוֹלוֹת מְמוּעָטוֹת. אוֹכְלִין מְעוּטִין וּנְכָסִים מְרוּבִּין מֵבִיא עוֹלוֹת מְרוּבּוֹת וּשְׁלָמִים מְמוּעָטִין. זֶה וְזֶה מְמוּעָטִין עַל זֶה נֶאֱמַר מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. זֶה וְזֶה מְרוּבִּין עַל זֶה נֶאֱמַר אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

2הלכה: עָנִי וְיָדוֹ רְחָבָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ. עָשִׁיר וְיָדוֹ מְעוּטָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו. כְּבִרְכַּת יי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. עָנִי וְיָדוֹ מְעוּטָה. עַל זֶה נֶאֱמַר. אֵין פָּחוּת מִשְׁתֵּי כֶסֶף.

3אִישׁ. פְּרָט לְקָטָן. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי חֲגִיגָה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים. וְהֵבִיא בִּשְׁתַּיִם. יָצָא אוֹ כְּבָר נִקְבַּע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ מִי שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי אָשָׁם בְּחָמֵשׁ סְלָעִים. שֶׁמָּא לֹא נִקְבַּע. וָכָא נִקְבַּע.