תלמוד ירושלמי עירובין י:ב

1משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. וְכֵן בְּנוֹ נוֹתְנוֹ לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֵן מֵאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נוֹתֵן אָדָם חָבִית לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ אֲפִילוּ חוּץ לַתְּחוּם. אָמְרוּ לוֹ לֹא תְהַלֵּךְ זוֹ יוֹתֵר מֵרַגְלֵי בְעָלֶיהָ:

2הלכה: פיס׳. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי אֶבְדַּיְמִי תְּרַוַּיְהוּ בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּתִינּוֹק שֶׁלְסַכָּנָה. מוֹתִיב לֵיהּ חֲבֵרַיָיא. אִם בְּתִינּוֹק שֶׁלְסַכָּנָה יְבִיאוֹ בַיַּד. אָמַר לֵיהּ. בְּיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ הֵיתֵר.

3רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם לֵוִי סוֹכַיָּא. בִּמְעָרֶה מִכַּד לְכַד הִיא מַתְנִיתָא. דִּלֹא כֵן רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ.