תלמוד ירושלמי עירובין י:ח

1משנה: אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵב עַל הָאָרֶץ אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו שָׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. הַדֶּלֶת שֶׁבַּמּוּקְצֶה וְהַחֲדָקִין שֶׁבַּפִּירְצָה וּמַחֲצֶלֶת אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ:

2הלכה: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ בוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְלֹא יְהוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. וְלֹא יְהוּ פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. וְלֹא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ.

3פיס׳. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לִתְלוֹשׁ שָׁרְשֵׁי זְמוֹרָה בַשַּׁבָּת. הִיא שָׁרְשֵׁי אִילָן הִיא שָׁרְשֵׁי כְרוּב. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה. אֲבָל אֵין גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה כְּאָרֶץ הֵם.

4מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵין לַהֶן צִירִין. אֲבָל יֵשׁ לָהֵן צִירִין הָדָא הִיא דְתַנֵּי. דֶּלֶת גּוֹדֶרֶת מַחֲצֶלֶת גּוֹדֶרֶת קַנְקֶילוֹן גּוֹדֶר. פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. מַחֲצֶלֶת הַקְּשׁוּרָה וּתְלוּיָה בַשַּׁבָּת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.