תלמוד ירושלמי עירובין ב:ח

1משנה: אָמַר רִבִּי אִלְעַאי שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲפִילוּ הִיא כְבֵית כּוֹר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּמִלְּהוֹצִיא לוֹ אֲבָל לָהֶן מּוּתָּר. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיוֹצְאִין בְּעַרְקְבָנִין בַּפֶּסַח וְחִיזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִיקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי:

2הלכה: פיס׳. אָמַר רִבִּי אִלְעַאי שָׁמַעְתִּי מֵרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בְּמִתְלַקֶּטֶת סְאָתַיִם מִבֵּית כּוֹר הִיא מַתְנִיתָא.

3וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ. אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב. בֵּיתוֹ אָסוּר. תַּמָּן רַבָּנִן. בְּרַם הָכָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבָּנִן אָמְרֵי. אָדָם מְבַטֵּל רְשׁוּת בֵּיתוֹ וְאֵין אָדָם מְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. כְּשֵׁם שֶׁאָדָם מְבַטֵּל רְשׁוּת בֵּיתוֹ כָּךְ מְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר יֵיעָשֶׂה כְאַכְסְנַאי וִיהֵא מוּתָּר. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. קְנָס קְנָסוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶן קוֹנְסִין לוֹ בְשׁוֹגֵג כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי בָּא בָּרֵיהּ דְּרַב פַּפַּי בָעֵי. אָמַר. הֲרֵינִי מְבַטֵּל רְשׁוּת בֵּיתִי. אוֹף רַבָּנִן מוֹדֵיי. אָמַר. הֲרֵינִי מְבַטֵּל רְשׁוּת חֲצֵירִי. אוֹף רִבִּי לִיעֶזֶר מוֹדֵה.

4וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיוֹצְאִין בְּעַרְקְבָנִין בַּפֶּסַח. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. בְּעַרְקְבָנִין. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. עַל כּוּלְּהֹן.