תלמוד ירושלמי עירובין ח:ב

1משנה: כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְזוֹנוֹ לַחוֹל אֲבָל לֹא לַשַּׁבָּת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לַשַּׁבָּת אֲבָל לֹא לַחוֹל אֵילּוּ וָאֵילּוּ מִתְכַּוְּונִין לְהָקֵל. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר מִכִּכָּר בַּפּוּנְדְּיוֹן מֵאַרְבַּע סְאִין בַּסֶּלַע. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשְּׁתֵּי יָדוֹת לַכִּכָּר מִשָּׁלשׁ לַקַּב. חֶצְיָיהּ לְבַיִת הַמְנוּגָּע וַחֲצִי חֶצְיָיהּ לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָיה:

2הלכה: פיס׳. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בְּחוֹלָא דְלֵית לֵיהּ מַה לוֹכַל הוּא אוֹכֵל פִּיתָּא צִיבְחָר. בְּשַׁבָּתָא דְּאִית לֵיהּ מַה לוֹכַל אוֹכֵל פִּיתָּא סַגִּין. רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. בְּחוֹלָא דְלֵית לֵיהּ מַה לוֹכַל אוֹכֵל פִּיתָּא סַגִּין. בְּשׁוּבְתָא דְּאִית לֵיהּ מַה לוֹכַל אוֹכֵל פִּיתָּא צִיבְחָר.

3וְתַנֵּי כֵן. קְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. אִיתָא חֲמִי. אָהֵן עֲבַד עִיגּוּלָא תְּרֵי עָשָׂר בֵּיעִין. וְאָהֵן עֲבַד עִיגּוּלָא תְּמַנֵּי. וְתֵימַר הָכֵן. רַב הוּנָא אָמַר. צֵא מֵהֶן שְׁלִישׁ לִיצִיאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן נְפַק לֵיהּ לְאֵילֵּין נַחְתּוֹמַיָּא כְהָדָא דְּרַב הוּנָא וּלְחוּד כָּהֵן שִׁיעוּרָא.