תלמוד ירושלמי עירובין ח:ד

1משנה: הַנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר בְּאֶכְסֶדְרָה וּמַרְפֶּסֶת אֵינוֹ עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו. בְּבֵית הַתֶּבֶן בְּבֵית הַבָּקָר בְּבֵית הָעֵצִים בְּבֵית הָאוֹצָרוֹת הֲרֵי זֶה עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם תְּפוּסַת יָד שֶׁל בַעַל הַבַּיִת אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו:

2הלכה: פיס׳. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הָדָא דְאַתָּ מַר בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְרַבִּים הֲרֵי זֶה עֵירובּ וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלֶיךָ.

3דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. אֲפִילוּ יָתֵד לִתְלוֹת בָּהּ מִנְעָלוֹ. רִבִּי בָּא בַּר חִינְנָא אָמַר. אֲפִילוּ נְשָׁתוֹת אֲפִילוּ טַבֻּלָא. רַב אָמַר. וּבִלְבַד דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי בָּא. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לוּל שֶׁלְתַּרְנְגוֹלִין לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ. נִכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב. אָמַר. כֵּיוָן שֶׁזְּקוּק לִיתֵּן לִפְנֵיהֶן מַיִם כְּמִי שֶׁהוּא דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן סָלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְסָמְכוֹן עַל הָדָא דְרִבִּי יַנַּאי. חִזְקִיָּה לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי חִיָיה רִבִּי אַסִּי וְרִבִּי אַמִּי סָלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְשָׁמְעוּן מִן דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה.