תלמוד ירושלמי עירובין ח:ו

1משנה: בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת אֵין מְמַלִּין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִתּוֹךְ אוֹגְנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִלְמַטָּן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִלְמַעְלָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּדוֹלָה מִן הַכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן:

2הלכה: פיס׳. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְּלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם לְשַׁלְשֵׁל דְּלִי. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אֶחָד. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין הַדְּלִי מְהַלֵּךְ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים. רִבִּי טֶבֶלַאי בְשֵׁם רַב. אֵין חוּרְבָה לַמַּיִם. הָיָה שָׁם תִּקְרָה. רוֹאֶה אַתָּה כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. הָיָה שָׁם אֲמֶלַתְרָה. אַתּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת.

3מִיחְלַף שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן אָמַר. רִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר בַּמַּיִם. שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. וָכָא אָמַר הָכֵין.

4אָמַר רִבִּי הוּנָא. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה בוֹלֶטֶת לְתוֹךְ חָלָל שֶׁלְבּוֹר.