תלמוד ירושלמי גיטין ז:ה

1משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן. עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם נָתְנָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מְגוֹרֶשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה בְצַיְידָן שֶׁאָמַר אֶחָד לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטָלְיָתִי וְאָבְדָה אִיצְטָלְיָתוֹ וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ.

2הלכה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז כול׳. תַּנִּי. לֹא הִסְפִּיקָה לִיתֵּן עַד שֶׁמֵּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. תִּינָּתֵן לְאָבִיו וּלְאָחִיו וְהִיא פְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לֵיךְ מָאתַיִם זוּז. וְלֹא הִסְפִּיק לִיתֵּן לָהּ עַד שֶׁמֵּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אָבְיו וְאָחִיו נוֹתְנִין לָהּ וְהִיא זְקוּקָה לַחֲלִיצָה וּלְיִיבּוּם.

3אָמַר רִבִּי יוּדָן. בְּשֶׁאָבְדָה בְּאוֹנֶס אֲנָן קַיָימִין. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִן הַשְּׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וָכָא אֲתִינָן מִיתְנֵי שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִן הַשְּׁבוּעָה. אֶלָּא כְּשֶׁאָבְדָה בִּפְשִׁיעָה אֲנָן קַיָימִין. דָּמִים עָשׂוּ אוֹתָהּ בְּאִיצְטָלִית. רַבָּנִן אָמְרִין. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מִשּׁוּם תְּנָאֵי גִיטִּין.