תלמוד ירושלמי כתובות יג:י

1משנה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַנִּישּׂוּאִין יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. אֵין מוֹצִיאִין מֵעִיר לְעִיר וּמִכָּרַךְ לְכָרַךְ. אֲבָל בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ מוֹצִיאִין מֵעִיר לְעִיר וּמִכָּרַךְ לְכָרַךְ אֲבָל לֹא מֵעִיר לְכָרַךְ וְלֹא מִכָּרַךְ לְעִיר. מוֹצִיאִין מִנָּוֶה הָרַע לְנָוֶה הַיָּפֶה אֲבָל לֹא מִנָּוֶה הַיָּפֶה לְנָוֶה הָרַע. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף לֹא מִנָּוֶה הָרַע לְנָוֶה הַיָּפֶה מִפְּנֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בוֹדֵק.

2הלכה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַנִּישּׂוּאִין יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל כול. מַתְנִיתָא בְּשֶׁהָיָה בִיהוּדָה וְנָשָׂא אִשָּׁה מִגָּלִיל. בַּגָּלִיל וְנָשָׂא אִשָּׁה מִיהוּדָה. אֲבָל אִם הָיָה מִיהוּדָה וְנָשָׂא אִשָּׁה מִיהוּדָה. מִגָּלִיל וְנָשָׂא אִשָּׁה מִגָּלִיל. כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. אֲנִי פְלוֹנִי שֶׁמִּיהוּדָה וְנָשָׂא אִשָּׁה מִיהוּדָה כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. מִגָּלִיל אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. אֲנִי פְלוֹנִי שֶׁמִּגָּלִיל וְנָשָׂא אִשָּׁה מִגָּלִיל כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. מִיהוּדָה אֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לָצֵאת. תַּנֵּי. מוֹצִיאִין מֵעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם לְעִיר שֶׁכּוּלָּהּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל לֹא מֵעִיר שֶׁכּוּלָּהּ יִשְׂרָאֵל לְעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם.

3וּמְנַיִין שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בוֹדֵק. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בְשֵׁם חֲנִינָה. פֶּן תַּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִי. בַּמִשָׁרָה וְסָמַךְ לְהֶרָה וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. אֶלָּא מִכָּאן שֶׁנָּוֶה הַיָּפֶה בוֹדֵק.