תלמוד ירושלמי כתובות ו:ד

1משנה: פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים סִלְעָה כֶּסֶף נַעֲשֵׂית שִׁשָּׁה דֵינָר וְהֶחָתָן מְקַבֵל עָלָיו עֲשָׂרָה דֵינָרִים לַקּוּפָּה לְכָל מְנָה וּמְנָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.

2הלכה: פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כְסָפִים כול׳. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ כַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים שׁוּם עָשָׂה אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא עָשָׂה אוֹתוֹ אֶלֶף. אִם עָשָׂת קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל וְאִם לָאו מִיגְרַע חֲמִשָּׁה דֵינָרִים לְכָל סֶלַע וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לֹו חֲמֵשׁ מֵאוֹת דֵּינָרִים כְּסָפִים עוֹשֶׂה אוֹתָן שְׁבַע מֵאוֹת וּמֶחֱצָה. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא עָשָׂה אוֹתָן אֶלֶף. אִם עָשָׂת קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. וְאִם לָאו מִיגְרַע שִׁשָּׁה דֵינָר לְכָל סֶלַע וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. פָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ אֶלֶף זוּז צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן ט̇ו̇ מְנָה. לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כָתַב לָהּ שָׂדֶה שָׁוָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה תַּחַת אֶלֶף זוּז. אִם עָשְׂתָה קִיצוּתָא גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. וְאִם לָאו אֵין פּוֹחְתִין לִבְתוּלָה מִמָּאתַיִם וְלָאַלְמָנָה מִמְּנָה. הָכָא אַתָּ מַר. מִיגְרַע. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֵינוֹ מִיגְרַע. כָּאן בְּנָטְלָה מִקְצַת כָּאן בְּשֶׁלֹּא נָטְלָה מִקְצַת. הָכָא אַתָּ מַר. נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּתּוֹסֶפֶת. תַּמָּן. הוֹסִיף וְלֹא פִיחֵת. בְּרַם הָכָא. פִּיחֵת וְלֹא הוֹסִיף. תַּנְיָא. בֵּין בַּשּׁוּם בֵּין בַּכְּסָפִים. בְּשׁוּם מָה לְפִי מַה שֶׁהוּא פוֹחֵת לְפִי מַה שֶׁהוּא מוֹסִיף לְפִי מַה שֶׁהִיא מַכְנֶסֶת.

3כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְקוּפַּת בְּשָׂמִים הַכֹּל מְנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עָשׂוּ הֲנָיַית בְּשָׂמִים כַּהֲנָיַית כְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. עָשׂוּ הֲנָיַית פִּרְיָה וְרִבְיָה כַּהֲנָיַית כְּסָפִים. כְּהָדָא. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי סַלְקוֹן לְקַדִּשִׁין אַשְׁכְּחִינוֹן עֲרִירִין. אָמְרוּן לוֹן. אַתְנִיתוּן בֵּינֵיכוֹן. אִם הִתְנֵיתֶם בֵּינֵיכֶם הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.