תלמוד ירושלמי כתובות ט:ד

1משנה: הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָונִית אוֹ שֶׁמִּינָּהּ אֶפִּיטְרוֹפְּיָא הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִילוּ עַל פִּילְכָּהּ וְעַל עִיסָּתָהּ.

2הלכה: הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָונִית כול׳. יְאוּת אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אֵין שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְעוֹלָם. שִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים מֵה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּשׁוֹמֶרֶת חִנָּם אוֹ כְשׁוֹמֶרֶת שָׂכָר. מִסְתַּבְּרָא מֵיעַבְדִּינָהּ כְּשׁוֹמֶרֶת שָׂכָר. אָמְרִין. אֲפִילוּ כְשׁוֹמֶרֶת חִנָּם אֵינָהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אֵין שָׁלוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְעוֹלָם.