תלמוד ירושלמי קידושין ד:ב

1משנה: וְאֵי זֶהוּ שְׁתוּקֵי. כָּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו. וַאֲסוּפֵי כָּל שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּׁוּק וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת אָביו וְלֹא אֶת אִמּוֹ. אַבָּא שָָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לִשְׁתוּקֵי בְּדוּקֵי.

2הלכה: וְאֵי זֶהוּ שְׁתוּקֵי כול׳. מָהוּ בְּדוּקִי. בְּדוֹק אַחֲרָיו.

3אַחֲוֵי דְּרִבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּתִינּוֹק שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּיעַ. אֲבָל בְּתִינּוֹק שֶׁהוּא מַרְגִּיעַ צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְאָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁתֵּי עֵדִים הֵן. וְאַתְיָיא כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יַנַּאי. עֲגָלִים וְסַיָיחִין הַמְקַפְּצִין אֵין לָהֶן חֲזָקָה.

4רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין עַל אָתָר. חַיָּה וּשְׁיָירָה וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. חַיָּה. וַתִּקַּח הַמְיַילֶּדֶת וִתִּקְשֹׁר עַל שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. וּשְׁיָירָה. כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אַבָּא אַחֲוֵי דִיהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ לַשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שָׁלֹשׁ נָשִים יְשֵׁינוֹת בְּמִיטָּה אַחַת. נִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כּוּלָּן טְמֵיאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵיאָה הִיא טְמֵיאָה וּשְׁתַּיִם טְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא. וּבִלְבַד מֵעֵת לָעֵת.