תלמוד ירושלמי כלאים ב:ד

1משנה: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ מֵשָׁר מֵשָׁר מִכָּל מִין בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה תְלָמִין שֶׁל פָּתִיחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְלוֹא הָעוֹל הַשָּׁרוֹנִי. וּקְרוֹבִים דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ.

2הלכה: רִבִּי זְעִירָא רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רוֹבָא עוֹשֶׂה שְׁתֵּי אַמּוֹת עַל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֵיצַר וְהוֹלֵךְ אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְּתֵימַר בַּעֲשׂוּיָה מֵשָׁרִין מֵשָׁרִין אֲבָל בַּעֲשׂוּיָה מֵשָׁר אֶחָד לֹא בְדָא. וָאַתְיָא כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יַנַּאי יְכִיל אֲנָא זְרַע חַקְלִי חַמְשִׁין מִינִין עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מִיכָּא וְעֶשְׂרִין וַחֲמִשָּׁה מִיכָּא. אַף בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת כֵּן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ מוּתָּר. אַף בְּחוֹרֵבָה כֵּן. אוֹ יָיבֹה כַּיי דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה רֹאשׁ תּוֹר הַבָּא מֵחוֹרֵבָה מוּתָּר. רִבִּי אוֹמֵר מַתְחִיל בֵּית רוֹבַע וּמֵיצַר וְהוֹלֵךְ עַד שְׁלֹשָׁה תְלָמִין שֶׁל פָּתִיחַ. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי תְּבוּאָה בִּתְבוּאָה בֵּית רוֹבַע. תַּמָּן בִּמְרוּבַּע וְכָאן בְּמֵישָׁר. וְלֵית לְרַבָּנִין מֵישָׁר. אָמַר רִבִּי יוּדָן סוֹף מֵישָׁר לְרִבִּי תְּחִילַּת מֵשָׁר לְרַבָּנִין.

3רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל הָיְתָה שָׂדֶה קְטַנָּה מַהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי לָעְזָר בַּר שִׁמְעוֹן אַבָּא יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יָנוֹחַ אָמַר בִּגְדוֹלָה חֲמִשִּׁים אַמּוֹת. וּבִקְטַנָּה עַל פִּי רוּבָּהּ. מַה אִם אֵילּוּ שֶׁנָּתְנוּ שִׁיעוּר לִגְדוֹלָה לֹא נָתְנוּ שִׁיעוּר לִקְטַנָּה. חֲכָמִים שֶׁלֹּא נָתְנוּ שִׁיעוּר לִגְדוֹלָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְּנוּ שִׁיעוּר לִקְטַנָּה.