תלמוד ירושלמי כלאים ד:ד

1משנה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב הֲרֵי זֶה כֶּרֶם. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בֵּינְתַיִים. אוֹ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת בְּאֶמְצַע אֵינוֹ כֶרֶם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב.

2הלכה: רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ. גְּבוּלוֹת שֶׁבָּדוּ לָהֶם הַכְּנַעֲנִיים. רִבִּי אִימִּי בְּעִי וּלְמֵידִין מִן הַכְּנַעֲנִיים.

3שְׁמוּאֵל אָמַר בְּמוֹדֵד לֹכְּסֹן. רִבִּי יוֹסֵי בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אַחַת נְטוּעָה כָּאן.

4רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי נָטַע שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָאן וַאֲחֶרֶת נְטוּעָה כָאן. נָטַע שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ וְאַחַת מְכוּוֶּנֶת כְּנֶגֶד הָאֶמְצָעִי. אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָאן לַעֲשׂוֹתוֹ כֶּרֶם גָּדוֹל. לֹא כֵן אַתְּ אָמַר אֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא גָּדוֹל. מַהוּ לִיתֵּן זָנָב לְכֶרֶם קָטָן וְלַעֲשׂוֹתוֹ גָדוֹל.