תלמוד ירושלמי כלאים ה:א

1משנה: כֶּרֶם שֶׁחָרֵב אִם יֵשׁ בּוֹ לְלַקֵּט עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה וּנְטוּעוֹת כְּהִילְכָתָן הֲרֵי זֶה נִקְרָא כֶּרֶם. כֶּרֶם דַּל שֶׁהוּא נָטוּעַ עִרְבּוּבְיָא. אִם יֵשׁ בּוֹ לְכַוֵּין שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ הֲרֵי זֶה כֶרֶם. וְאִם לָאו אֵינוֹ כֶרֶם. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הוֹאִיל וְהוּא נִרְאֶה כְתַבְנִית כְּרָמִים הֲרֵי זֶה כֶרֶם.

2הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם הִיא כֶּרֶם שֶׁחָרֵב. קָרַחַת הַכֶּרֶם מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מֵאֶמְצָעִי. כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו.

3רִבִּי זְעִירָא מְחַוִּי לַחֲבֵרַיָּא. תֵּשַׁע שׁוּרִין מִן שׁוּבַע שׁוּבַע. נְסַב שׁוּרָא פָּרָא שׁוּרָא לִשְׁתִי שׁוּרָה פָּרָא שׁוּרָה לְעֵרֶב. נִשְׁתַּיְירוּ שָׁם עֶשְׂרִים גְּפָנִים. נְסַב תַּרְתֵּיי מִיכָּן וְתַרְתֵּיי מִיכָּא חָדָא מִיכָּא וְחָדָא מִיכָּא. נִשְׁתַּיְירוּ שָׁם עֶשֶׂר גְּפָנִים. הָדָא דְתַנִּינָן עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה נִמְצְאוּ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב. שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב.

4אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן. כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן. כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן. לִיטַּע כָּאן אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא זָנָב וְאֵין זָנָב לְזָנָב. לִיטַּע כָּאן אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא זָנָב וְאֵין זָנָב לְזָנָב. לִיטַּע כָּאן אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁהוּא זָנָב וְאֵין זָנָב לְזָנָב. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל. הָדָא פְשִׁיטָא שְׁאֵילָתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בָּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְּ רוֹאֶה כִּילּוּ אֲחֶרֶת נְטוּעָה כָּאן.

5נִמְצְאוּ שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. נְסַב תַּרְתֵּי מִיכָּא וִיהַב לוֹן הָכָא נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. חַד בֵּינַיי עֲקַר חַד בֵּינַיי וְהַב חַד [קָרֵחַ] שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה עֲבוֹדָתוֹ בִשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ הוּא וַעֲבוֹדָתוֹ לְתוֹךְ בֵּית סְאָה. אוֹ חוּץ לַעֲבוֹדָתוֹ. אִין תַּעַבְדִּינָהּ הוּא וַעֲבוֹדָתוֹ בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה אַשְׁכָּח חָסֵר תְּלַת מֵאָוָון וְאַרְבָּעִין וּתְמָנְיָא. וְאִין תַּעַבְדִּינָהּ חוּץ לַעֲבוֹדָתוֹ. אַשְׁכָּח יֶתֶר מֵאַרְבַּע מֵאָוָון וְחַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי. אִין תֵּימַר כְּמִי פְלָגוֹת בִּיחִידִיּוֹת הֵן אִין תֵּימַר בְּרוֹצֵף לֹא תַנִּינָן אֶלָּא עֶשֶׂר גְּפָנִים לְבֵית סְאָה. הֲוֵי לֹא מָצֵי תַנַּיָיהּ.

6הַכּוֹרֶת מְכוּוָּן וְהַנּוֹף אֵינוֹ מְכוּוָּן הֲרֵי זֶה כֶּרֶם. הַנּוֹף מְכוּוָן וְהַכּוֹרֶת אֵינוֹ מְכוּוָּן אֵינוֹ כֶרֶם. הָיוּ דַקּוֹת וְאֵינָן מְכוּוָּנוֹת [הֵעָבוֹת] וַהֲרֵי הֵן מְכוּוָּנוֹת הֲרֵי זֶה כֶּרֶם. כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ אִם מְכוּוָּנוֹת הֵן. מֵבִיא חוּט וּמוֹתֵחַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִבִּפְנִים וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִבְּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מָאן דְּאָמַר מִבִּפְנִים בְּתוֹךְ טֶפַח. מָאן דְּאָמַר מִבְּחוּץ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ בָּהֶן. שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה שֶׁאֵינָהּ מְכוּוָּנוֹת כְּנֶגֶד הַכָּרְתִּין. נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם הָיוּ זוֹרְעִין בְתוֹךְ שִׁשָּׁה הַכֹּל אָסוּר. חוּץ לְשִׁשָּׁה הַגְּפָנִים מוּתָּרוֹת וְהַכֶּרֶם אָסוּר.

7וְאֵיזֶהוּ כֶרֶם דַּל. אָמַר רִבִּי יוֹנָה דַּל בִּגְפָנִים וְעָשִׁיר בַּעֲבוֹדוֹת.