תלמוד ירושלמי כלאים ז:ו

1משנה: עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲסוּרִין וְאֵינָן מְקַדְּשִין. הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם אָסוּר.

2הלכה: תַּנֵּי אֵין בֵּין עָצִיץ נָקוּב לְעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֶלָּא הֶכְשֵׁר זְרָעִים בִּלְבַד. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַם כְּרַבָּנִין אִית חוֹרָנִין. עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַיָיב מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב פָּטוּר. עָצִיץ נָקוּב אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים וּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִי חֲנִינָא מָטֵי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַתּוֹרָה רִיבָת מִטָּהֳרַת זְרָעִים. מָה טַעַם. וְכִי יִפּוֹל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא.

3תַּנֵּי עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַעְשְׂרוֹתָיו [כַּ]הֲלָכָה וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמָּעַת וְאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מַהוּ לוֹמַר עַל פִּיתּוֹ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כֵּן דְּלַעַת כְּתָלוּשׁ הוּא לְסַכֵּךְ בָּהּ. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בָּעֵי נָטַע חָמֵשׁ גְּפָנִים בַּחֲמִשָׁה עֲצִיצִין שֶׁאֵינָן נְקוּבִין וַעֲשָׂאָן שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב אַתְּ אָמַר כֶּרֶם הוּא. הֹפְכוֹ וְיֵשׁ כֶּרֶם מִיטַּלְטֵל.

4שְׁמוּאֵל אָמַר בְּמַעֲבִיר תַּחַת כָּל גֶּפֶן וַגֶּפֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לַאֲוֵיר עֲשָׂרָה הִיא מַתְנִיתָא.

5הֶעֱבִיר חֲמִשָּׁה עֲצִיצִין שֶׁאֵינָן נְקוּבִין תַּחַת גֶּפֶן אַחַת תַּפְלוּגְתָּא דְּרִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן. הָאוֹסֵר אֵינוֹ נֶאֱסָר וְשֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר נֶאֱסָר. אֲבָל אִם הֶעֱבִיר עָצִיץ אֶחָד תַּחַת חָמֵשׁ גְּפָנִים כָּל עָמָּא מוֹדֵיי שֶׁהָאוֹסֵר נֶאֱסָר.