תלמוד ירושלמי מעשר שני ד:ה

1משנה: הַמֵּנִיחַ אִיסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּפוֹנְדִּיּוֹן אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִיסָּר. הַמֵּנִיחַ פּוֹנְדִּיּוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּאִיסָּר אוֹכֵל עָלָיו עוֹד פְּלָג. הַמֵּנִיחַ אִיסָּר שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אוֹכֵל עָלָיו אַחַד עָשָׂר אִיסָּר וְאֶחָד מִמֵּאָה בְּאִיסָּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל עֲשָׂרָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּוַדַּאי אַחַד עָשָׂר וּבִדְמָאי עֲשָׂרָה.

2הלכה: תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה שְׁנֵי אִיסָּרִין פּוֹנְדִּיּוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן הַמֵּנִיחַ אִיסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּפוֹנְדִּיּוֹן אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִיסָּר.

3שְׁמוּאֵל אָמַר לָא מָצֵיָיא תַנִּיָיהּ. אִין יְסַב חַד לָעֲשָׂרָה צָרִיךְ לְמֵיסַב חָדָא לִמָאָת. אִין יְסַב חָדָא לִמְאָת. צָרִיךְ לְמֵיסַב חָדָא לְאֶלֶף. אִין יְסַב חָדָא לְאֶלֶף. צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא לַעֲשָׂרָה אֲלָפִין.

4בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים בְּוַדַּאי אַחַד עָשָׂר וּבִדְמַאי עֲשָׂרָה. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא בֵּין בִּדְמַאי בֵּין בְּוַדַּאי אַחַד עָשָׂר הֵן. הוֹרֵי רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שָׁלוֹם כְּהָדָא דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. בֵּית שַׁמַּאי כְּרִבִּי לִיעֶזֶר דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר הַנֶּאֱמָן עַל הַשֵּׁינִי נֶאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא עָשׂוֹ אוֹֹתוֹ כְּתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים. מַה תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטָהֳרָה וּפְטוּרָה מִדְּמַיי אַף זֶה נֶאֱכַל מִשֵּׁם שֵׁינִי וּפָטוּר מִן הָרִאשׁוֹן. אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הִיא.