תלמוד ירושלמי נזיר ג:ד

1משנה: הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם נִיטְמָא יוֹם מֵאָה סָתַר אֶת הַכֹּל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא סָתַר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. נִיטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד סָתַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא סָתַר אֶלָּא שִׁבְעָה.

2הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם כול׳. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת. הַמִּטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת נוֹתְנִין לוֹ תּוֹרַת נָזִיר. שְׁמוּאֵל בַּר בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. נִיטְמָא בְאוֹתָן הַיָּמִים מַה הֵן נִיתַּן לְתוֹרַת נָזִיר. אָמַר רִבִּי שַׁמַּיי. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. נִיתַּק לְתוֹרָתוֹ שֶׁלְּנָזִיר כְּמִטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת. וְהַמִּטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת אֵין שְׁבִיעִי עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּינְיָין. רִבִּי מָנָא בָעֵי. אִם מִטַּמֵּא בְּתוֹךְ מְלֹאת לָמָּה לִי סוֹתֵר ל̇ יוֹם. לֹא יִסְתּוֹר אֶלָּא זֹ. אֶלָּא בְּמִטַּמֵּא לְאַחַר מְלֹאת שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּינְיָין.