תלמוד ירושלמי נדרים ח:ד

1משנה: עַד הַקַּיִץ עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכָּלוֹת. עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ עַד שֶׁיַּכְפִּילוּ הַמַּקְצוּעוֹת. עַד הַקָּצִיר עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּים אֲבָל לֹא קְצִיר שֶׁל שְׂעוֹרִים הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָהָר בָּהָר וְאִם הָיָה בַבִּקְעָה בַּבִּקְעָה.

2הלכה: עַד הַקַּיִץ עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ כול׳. כַּלְכָּלוֹת. מַה. כַּלכָּלוֹת שֶׁלַּתְּאֵינִים. כַּלכָּלוֹת שֶׁלָּעֲנָבִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. מַקְצוֹעוֹת תְּאֵנִים וְלֹא מַקְצוֹעוֹת עֲנָבִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חַד טְעִין צִימּוּקִין עָאַל לְטִיבֵּרִיָּא. שָׁאַל גַּמְלִיאֵל זוּגָא לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. אָמַר לֵיהּ. אֵין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשָׂה מַשּׂאוּי אֶחָד צִימּוּקִין. אֶלָּא כֵן אָמַר לֵיהּ. אֵין מָקוֹם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה מַשּׂוּי אֶחָד צִימּוּקִין.

3עַד הַקָּצִיר. כְּתִיב. עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים וְאַתְּ אֲמַר כֵּן. מַה דְּהוּא קִרְיָיא בַּדָּרוֹם הִיא. מַתְנִיתָא בַּגָּלִיל.

4נָדַר מִן הַקַּיִץ בַּגָּלִיל וְיוֹרֵד לוֹ לַעֲמָקִים. אַף עַל פִּי שֶׁבִּיכֵּר קַיִץ בָּעֲמָקִים אָסוּר עַד שֶׁיְּבַכֵּר בַּגָּלִיל.