תלמוד ירושלמי פאה ג:ג

1משנה: הָאִימָּהוֹת שֶׁל בְּצָלִים חַיָיבוֹת בְּפֵיאָה. רִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. מַלְבְּנוֹת הַבְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיֶּרֶק רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר פֵּיאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.

2הלכה: רַב אָמַר פורגרה וּשְׁמוּאֵל אָמַר צוּמְחָתָה.

3רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֶלָּא מִשּׁוּם הֶבְקֵר. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְהֶבְקֵר חַיָיב בְּפֵיאָה. אָמַר לָהֶן בְּזָכָה בָהֶן אַחַת אַחַת. וְהָתַנִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִתְקַיְימוֹת לוֹ בִּמְרוּבָּה מִתְקַיְימוֹת בִּמְמוּעָט. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְּלָא מִשּׁוּם מַכְנִיסוֹ לְקִייוּם.