תלמוד ירושלמי פאה ד:ד

1משנה: נָכְרִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵיר פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה. רִבִּי יְהוּדָה מְחַיֵיב בְּשִׁכְחָה שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֵלָּא בִשְׁעַת הָעִימּוּר.

2הלכה: יְאוּת אָמַר רִבִּי יוּדָה מַה טַעֲמָא דְרַבָּנָן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב רִבִּי חִזְקִיָּה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל כְּתִיב וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה וְשָׁכַחְתָּ קָמָה אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחַת קָמָה יֵשׁ לוֹ שִׁכְחַת עֳמָרִין. אֶת שֶׁאֵין לוֹ שִׁכְחַת קָמָה אֵין לוֹ שִׁכְחַת עֳמָרִין.

3יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בְּקָמָה חֶלְקוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל חַיָיב וְחֶלְקוֹ שֶׁל גּוֹי פָּטוּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה בִּמְחוּלֶּקֶת .