תלמוד ירושלמי פאה ח:ה

1משנה: מִידָּה זוּ אֲמוּרָה בְּכֹהֲנִים וּבִלְוִיִּם וּבְיִשְׂרָאֵל הָיָה מַצִּיל נוֹתֵן מֶחֱצָה וְנוֹטֵל מֶחֱצָה. הָיָה מְמוּעָט נוֹתֵן לִפְנֵיהֶן וְהֶן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.

2הלכה: רִבִּי יוֹנָה פָּתַר מַתְנִיתָא בְּיוֹתֵר מִכְּשֵׁיעוּר הָיָה מַצִּיל נוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה אֲבָל בִּכְשֵׁיעוּר הוּא נוֹתֵן לִפְנֵיהֶן וְהֶן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַר מַתְנִיתָא בִּכְשֵׁיעוּר בִּיקֵּשׁ לְהַצִּיל נוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁנּוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה נַעֲשֶׂה דָּבָר מוּעָט הוּא נוֹתֵן לִפְנֵיהֶן וְהֶן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.

3תַּנַּי הַמְסַבְּבִין עַל הַפְּתָחִים אֵין נִזְקָקִין לָהֶן לְכָל דָּבָר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וּבִלְחוּד דְּלֹא יִפְחוֹת לֵיהּ מִן אגרון דִּילֵיהּ.

4הָכָא אַתְּ אֲמַר אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִים בַּגּוֹרֶן. וְכָא אַתְּ אֲמַר אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. רַב הוּנָא אָמַר צֵא מֵהֶן שְׁלִישׁ לִיצִיאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן מַפִּיק לְאִילֵּין נַחְתּוֹמָיָא כְּהָדָא דְּרַב הוּנָא וּבִלְחוּד כְּהָדֵין שֵׁיעוּרָא.

5רִבִּי בָּא בַר בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי לָא רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מִן הָעִיר וְנִכְנַס לֵיהּ אָמַר לֵיהּ הַנּוֹתֵן נוֹתֵן וְהַלּוֹקֵחַ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ.