תלמוד ירושלמי פסחים י:ו

1משנה: מָזְגוּ לוֹ כוֹס שְׁלִישִׁי מְבָרֵךְ עַל מְזוֹנוֹ. רְבִיעִ גוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר. בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה. בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי לֹא יִשְׁתֶּה: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.

2הלכה: כְּתִיב בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרְכוּ יְי. הִתְנַדְּבוּ רָאשֵׁי עָם. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָכֶם נִיסִּים יְהוּא אוֹמְרִין שִׁירָה. הְתִיבוֹן. הֲרֵי גְאולַּת מִצְרַיִם. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהִיא תְחִילַּת גְּאוּלָּתָן. הֲרֲי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהָיוּ בְחוּץ לָאָרֶץ. וְאִית דְּבָעֵי מִימַר. מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם נִגְאֲלוּ. לֹא נִגְאֲלוּ מִן הַמַּלְכוּת.

3לָמָּה. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר. כְּבָר מְשׁוּכָּר הוּא. מַה בֵין יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַה בֵין יַיִן שֶׁלָּאַחַר הַמָּזוֹן. יַיִן שֶׁלָּאַחַר הַמָּזוֹן מְשַׁכֵּר. שֶׁבְּתוֹךְ הַמָּזוֹן אֵינוֹ מְשַׁכֵּר.

4רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי אִינַיְינִי בַּר סִיסַיי. מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִינֵי מְתִיקָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּגוֹן עַרְדִּילֵי וְגוֹזָלַיָּא דַחֲנַנְיָה בַּר שִׁילַת.