תלמוד ירושלמי פסחים ג:ח

1משנה: וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלִַם וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קוֹדֶשׁ אִם עָבַר הַצּוֹפִים יִשְׂרְפוּ בִמְקוֹמוֹ. וְאִם לָאו חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. עַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה וָזֶה בְכַבֵּיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּשַׂר קוֹדֶשׁ בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַבֵּיצָה:

2הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה (על) כָל מְצִילּוֹת הַסּוּס קוֹדֶשׁ וגו׳. עַד מָקוֹם שֶׁהַסּוּס רָץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה צֵל.

3רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. אִם קוֹדֶשׁ הוּא יִשְׂרְפֶנּוּ בִמְקוֹמוֹ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ בִירוּשָׁלַיִם שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. הָהֵן יוֹצֵא מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. כִּי מִטַּמֵּא בַחוּץ אוֹ כִּי מִטַּמֵּא בִפְנִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא פָסוּל מַחְמַת מְקוֹמוֹ נַעֲשֶׂה כְמִטַּמֵּא בַחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. טָהוֹר הוּא דְּבַר תּוֹרָה. אַתְּ הוּא שָׁגָּזַרְתָּ עָלָיו טוּמְאָה. לֹא דַיֶיךָ שָׁגָּזַרְתָּ עָלָיו טוּמְאָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמִטַּמֵּא בַחוּץ. אֶלָּא כְמִטַּמֵּא בִפְנִים.

4אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַסַּי כְמַתְנִיתִן. אָמַר רִבִּי יוּדָן. סִימָנָא מִן הַהִיא דִבְרָכוֹת. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין. עַד כַּזַּיִת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד כַּבֵּיצָה. תַּנֵּי. פָּחוּת מִיכֵּן אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו שֶׁיַּחֲזוֹר. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה יֵשׁ לוֹ בִיטּוּל. וָזֶה אֵין לוֹ בִיטּוּל. עַד כְדוֹן בְּשַׂר קוֹדֶשׁ. חָמֵץ מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִן מַה דְתַנִּינָן. וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלִַם. הָדָא אָמְרָה. מַה דִנְפַל לְדֵין נְפַל לְדֵין.