תלמוד ירושלמי ראש השנה א:ד

1משנה: עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין. עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח וְעַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְעַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת וְעַל כִּסְלֵיו מִפְּנֵי חֲנוּכָּה וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים. וּכְשֶׁבֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָים יוֹצְאִין אַף עַל אִיָיר מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן:

2הלכה: וְיֵצְאוּ אַף עַל הָעֲצֶרֶת. עֲצֶרֶת חֲתוּכָה הִיא. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים חֲמִשָּׁה פְעָמִים שִׁשָּׁה פְעָמִים שִׁבְעָה. שְׁלֵימִים חֲמִשָּׁה. כְּסִדְרָן שִׁשָּׁה. חֲסֵירִין שִׁבְעָה.

3לֹא כְבָר יָצְאוּ בָאֱלוּל. אֶלָּא בְגִין מוֹדָעָא דְאִיתְקַדַּשׁ יַרְחָא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲנָא עָרֵיב לְאִילֵּין דְּאָזְלִין לִנְמוּרִין דְּלֵית חַד מִינְּהוֹן מַיִית מִי אֲזִל. תַּמָּן חָשִׁין לְצוֹמָא רָבָּה תְּרֵין יוֹמִין. אֲמַר לוֹן רַב חִסְדָּא. לָמָּה אַתֶּם מַכְנִיסִין עֲצְמְכֶם לְמִסְפֵּק הַזֶּה. חֲזָקָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ. אָבוּהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חָשׁ עַל גַּרְמֵיהּ וְצָם תְּרֵין יוֹמִין. אַפְסַק כָּרוכֵהּ וֹדְמָךְ.