תלמוד ירושלמי ראש השנה ד:ד

1משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחוֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם. פַּעַם אַחַת נִשְׁתָּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא וְקִילְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה. בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קוֹדֶשׁ וּלְמָחָר קוֹדֶשׁ. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.

2הלכה: אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירָע. פַּעַם אַחַת נָ‍פְלָה הֲבָרָה בָעִיר וּבָאוּ סַרַקִיִּים וּנְטָלוּם וְנִתְקַלְקלוּ הַלְוִיִּם בַשִּׁיר. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּשֵׁם מָן רִבִּי אָמַר לָהּ. אֲמַר לוֹן. דִּכְוָותְכוֹן דְּאִית לְכוֹן רְבָבִין סַגִּין. בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי אֲמַר לֵיהּ. וְרִבִּי לָא מַיְיתֵי לָהּ טַעֲם דַּהֲלָכָה. דְּתַנֵּי. שִׁירוּ שֶׁלְחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ אוֹמְרִים. הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי. בַּשַׁחֲרִית הָיוּ אוֹמְרִים. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. וּבַמִּנְחָה הָיוּ אוֹמְרִים. הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ. אִם בָּאוּ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַטָּן אוֹמְרִים. הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. לֹא נִמְצְאוּ אוֹמְרִים שִׁיר וְכוֹפְלִין אוֹתוֹ.

3רִבִּי אָדָא דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּבַר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלְיוֹם בִּקְדוּשָּׁה.

4אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּכְנִישָׁא דִכִיפְרָא. סַבֻין מְטוּל ומֵיעוּל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן מַדְכִּרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.