תלמוד ירושלמי סנהדרין יא:א

1משנה: וְאֵילּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ. הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה. זֶה חוֹמֶר בַּמְקַלֵּל מִבַּמַּכֶּה שֶׁהַמְקַלֵּל לְאַחַר מִיתָה חַיָיב וְהַמַּכֶּה לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר.

2הלכה: וְאֵילּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין כול׳. אַזְהָרָה לַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ מְנַיִין. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יוֹסִיף. מָה אִם מִי שֶׁהוּא מְצוּוֶּה לְהַכּוֹת הֲרֵי הוּא מְצוּוֶּה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת. מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה לְהַכּוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מְצוּוֶּה שֶׁלֹּא לְהַכּוּת.

3אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה. כְּאֵי זוֹ חַבּוּרָה. כְּחַבּוּרַת שַׁבָּת כְּחַבּוּרַת נְזָקִין. אִין תֵּימַר כְּחַבּוּרַת שַׁבָּת. אֲפִילוּ לֹא חִיסֵּר. וְאִין תֵּימַר כְּחַבּוּרַת נְזָקִין. עַד שָׁעָה שֶׁיְּחַסֵּר.