תלמוד ירושלמי סנהדרין ג:ב

1משנה: זֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְסוּלִין אֲבָל אִם הָיוּ כְשֵׁרִים אוֹ מוּמְחִין מִפִּי בֵּית דִּין אֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן.

2הלכה: זֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁלָּזֶה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתא. זֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁלָּזֶה. הָא דַיָינוֹ לֹא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּאַרְכָאוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא אָמְרוּ. הָא בְדִינֵי תוֹרָה לֹא. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוֹ בְדִינֵי תוֹרָה. הֵיךְ אָמְרִין. תְּרֵין בְּנֵי נַשׁ הֲוָה לָן דִּין בְּאַנְטִוֹכְיָא. אֲמַר חַד לְחַבְרֵיהּ. מַה דְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מְקַבֵּל עָלַי. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. לֹא כָל מִינֵּיהּ מִיטְרְפָא בַעַל דִּינֵיהּ אֶלָּא שָׁמְעִין מִילֵּיהוֹן תַּמָּן וְאִין הֲוָות צוֹרְכָא כָּתְבִין וּמְשַׁלְּחִין עוּבְדָא לְרַבָּנִן. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. זֶה אוֹמֵר. בְּטִיבֵּרְיָא. וְזֶה אוֹמֵר. בְּצִיפּוֹרִי. שׁוֹמְעִין לָזֶה שֶׁאָמַר. בְּטִיבֵּרְיָא.

3וּלְעוֹלָם זֶה פוֹסֵל וְזֶה מֵבִיא. אָמַר רִבִּי זֵירָא. בִּטְפֵילָה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי לָא. וְהַאי דָּמַר רִבִּי לָעְזָר. זֶה אָמַר בְּטִיבֵּרְיָא. וְזֶה אָמַר בִּצִיפּוֹרִי. בְּאִינּוּן דַּהֲווֹן יְהִיבִין בְּחָדָא מִשְׁכְּנָא. מִן הָכָא לְהָכָא ז׳ מִילִין. מִן הָכָא לְהָכָא ט׳ מִילִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. תְּרֵין בְּנֵי נַשׁ הֲוָה לוֹן דִּין בְּטִיבֵּרְיָה. זֶה אוֹמֵר. בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. וְזֶה אוֹמֵר. בְּבֵית דִּין הַקָּטָן. שׁוֹמְעִין לָזֶה שֶׁאָמַר. בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל.