תלמוד ירושלמי סנהדרין ו:ב

1משנה: אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת פְּטָרוּהוּ וְאִם לָאו יוֹצֵא לִיסָּקֵל. וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵירָה פְלוֹנִית וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד:

2הלכה: אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת כול׳. תַּנֵּי. שׁוֹר הַיּוֹצֵא לִיסָּקֵל וְנִמְצְאוּ עֵידָיו זוֹמְמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. הֶפְקֵר טָעוּת הוּא. וְכֵן עֶבֶד הַיּוֹצֵא לִיסָּקֵל וְהִקְדִּישׁוֹ בְעָלָיו. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. זָכָה לְעַצְמוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יֵיאוּשׁ שֶׁלְּטָעוּת הָיָה.