תלמוד ירושלמי סנהדרין ו:ט

1משנה: וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הֵלִינוּ לִכְבוֹדוֹ לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶן. אֶלָּא שְׁנֵי קְבָרוֹת הָיוּ מְתוּקָּנִין לְבֵית דִּין אֶחָד לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין וְאֶחָד לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין:

2הלכה: וְלֹא זוֹ בִלְבַד כול׳. תַּנֵּי. הַמַּעֲבִיר אָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִיקּוּט עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בַּאֲרוֹן שַׁיִישׁ. אֲבָל בַּאֲרוֹן עֵץ יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לִיקּוּט עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ בַּאֲרוֹן עֵץ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִיקּוּט עֲצָמוֹת. אֵי זֶהוּ לִיקּוּט עֲצָמוֹת.

3אָמַר רִבִּי חַגַּיי. והוּא שֶׁשָׁמַע לְמָחָר. אֲבָל בּוֹ בַיּוֹם יֵשׁ שְׁמוּעָה לְלִיקּוּט עֲצָמוֹת. תַּנֵּי נִיקוֹמַכֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אֵין שִׁיעוּר לְלִיקּוּט עֲצָמוֹת. רִבִּי מָנִי הוֹרֵי לְרִבִּי לָא דְכֻפְרָא לִקְרוֹעַ וּלְהִתְאַבֵּל כְּרִבִּי אָחָא וְלֹא לִיטַּמּוֹת כְּרִבִּי יוֹסֵי.

4תַּנֵּי. לִיקּוּטֵי עֲצָמוֹת כִּשְׁמוּעָן. אֵי זֶהוּ לִיקּוּט עֲצָמוֹת. הַמְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם מִשֶּׁיִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר.

5תַּנֵּי. לִיקּוּט עֲצָמוֹת אֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶן קִינִּים וָנֶהִי וְלֹא בִרְכַת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. אֵילּוּ הֵן בִּרְכַת אֲבֵילִים. שֶׁאוֹמְרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֵילּוּ הֵן תָּנְחוּמֵי אֲבֵילִים. שֶׁהֵן אוֹמְרִים בַּשּׁוּרָה. תַּנֵּי. אֲבָל אוֹמְרִים עֲלֵיהֶן דְּבָרִים. מָה הֵן דְּבָרִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. קִילּוּסִין.