תלמוד ירושלמי שבת יח:ג

1משנה: אֵין מְיַילְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב אֲבָל מְסַעֲדִין. וּמְיַילְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בַּשַּׁבָּת וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. וְקוֹשְׁרִים אֶת הַטִּיבּוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף חוֹתְכִין. וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בַּשַּׁבָּת:

2הלכה: אֵין מְיַילְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה וכו׳. אֵי זֶהוּ הַסִּיּוּעַ. מֵבִיא יַיִן וְנוֹפֵחַ לְתוֹךְ חוֹטָמוֹ. וְנוֹתֵן יָדוֹ לְמַטָּה וּמְקַבְּלוֹ. וְשׁוֹמֵט דַּדֶּיהָ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מְרַחֲמִין עַל הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. נוֹתֵן גּוּשׁ שֶׁלְמֶלַח עַל רַחְמָהּ וְהִיא רוֹצָה לְהַנִּיק בְּנָהּ.

3וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא אֲפִילוּ חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד.

4וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. עוֹשִׂין לָהּ מְדוּרָה אֲפִילוּ בִתָקוּפַת תַּמּוּז.

5וְקוֹשְׁרִים אֶת הַטִּיבּוּר. כְּהָדָא אַמְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא נַפְקָא מְיַילְּדָה בַשַּׁבָּת. אֲתַת וּשְׁאָלַת לְרִבִּי. אֲמַר לָהּ. אֲזַלוֹן וּשְׁאָלוּן לַחַיְיתָא. אָמְרָה לֵיהּ. לֵיכָּא חַיָיא. אֲמַר לָהּ. זִילִי עִיבִידִי כְמִנְהָגָךְ. אָמְרָה לֵיהּ. לֵיכָּא מִנְהָג. אֲמַר לָהּ. אֵיזִילִי חַתִּיךְ. כְּרִבִּי יוֹסֵי.

6כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְכָל צוֹרְכֵי חַיָיה נַעֲשִׂין בַּשַּׁבָּת. תַּנֵּי. הַשִּׁילִיָא הַזֹּאת בַּשַּׁבָּת עֲשִׁירִין טוֹמְנִין אוֹתָן בַּשֶּׁמֶן. וְהָעֲנִיִים טוֹמְנִין אוֹתָן בְּתֶבֶן וָחוֹל. אֵילּוּ וָאֵילּוּ טוֹמְנִין אוֹתָן בָּאָרֶץ כְּדֵי לִיתֵּן עֵרָבוֹן לָאָרֶץ.