תלמוד ירושלמי שבת יט:ו

1משנה: אֵילּוּ הֵן צִיצִים הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. אִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה כְּאִילּוּ לֹא מָל:

2הלכה: אֵילּוּ צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. רִבִּי אַבוֹנָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. בְּחוֹפֶה רוֹב גּוֹבְהָהּ שֶׁלְעֲטָרָה. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָא אוֹמֵר. בְּחוֹפֶה רוֹב גּוֹבָה עֲטָרָה. רִבִּי טֵבַיי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַשֶּׁה.

3מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה כְּאִילּוּ לֹא מָל. תַּנֵּי. וְעָנוּשׁ כָּרֵת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְמָרֵק. אֲבָל אִם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְמָרֵק מְמָרֵק וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. תַּנֵּי. כָּל שָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּמִילָה חוֹזֵר בֵּין עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין בַּמִּילָה בֵּין עַל צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין. פִּירֵשׁ. אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִין בַּמִּילָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ עַל צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין הַמִּילָה. אִם פִּירֵשׁ חוֹזֵר. הֵיי דֵן רִבִּי יוֹסֵי. הֵיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְחַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְשָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב בְּרָשׁוּת הָרַבִּים. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת. אַף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה אַף בְּמַצָּה כֵן. מִמַּה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. אֲפִילוּ עַל צִיצִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין בַּמִּילָה. אִם פִּירֵשׁ חוֹזֵר. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה וְאַף בְּמַצָּה כֵן.