תלמוד ירושלמי שביעית א:ד

1משנה: שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִשְׁבִילָן. וְכַמָּה יְהֵא בֵּינֵיהֶן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַבָּקָר עוֹבֵר בְּכֵלָיו.

2הלכה: שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת כו׳. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא אִילָנוֹת שֶׁל אָדָם אֶחָד וְקַרְקַע שֶׁל אָדָם אֶחָד מִצְטָרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִשְׁבִילָן. אָמַר רִבִּי יוֹסָה אַף אֲנָן תַּנִּינָן דְּרָבָא שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וְחוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.