תלמוד ירושלמי שביעית ג:ו

1משנה: אֵין בּוֹנִין מַדְרֵיגוֹת עַל פִּי גֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשְּׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ לַשְּׁבִיעִית. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִסְמוֹךְ בֶּעָפָר אֲבָל עוֹשֵׂהוּ חַיִיץ. כָּל אֶבֶן שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדָיו וְלִיטְּלָהּ הֲרֵי זוּ תִינָּטֵל.

2הלכה: רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הִיא מַתְנִיתָא. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה אוֹסְרִין. לֹא בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים וָכָא בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים. רִבִּי שַׁמַּאי בָּעֵי אִם בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים כְּהָדָא תַּנִינָן לַחֲרוֹשׁ מוּתָּר וְלִבְנוֹת אָסוּר. אֶלָּא בְּהֵיתֵר שְׁנֵי פְרָקִים. אִם בְּהֵיתֵר שְׁנֵי פְרָקִים כְּהָדָא תַנִּינָן אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי מָנָא יֵאוּת. אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי הָדָא קַדְמִיתָא לַחֲרוֹשׁ מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. לִבְנוֹת אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לַשְּׁבִיעִית. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

3לֹא יִסְכֹּךְ בֶּעָפָר אֲבָל עוֹשֵׂהוּ חַיִיץ. מַהוּ חַיִיץ. חָיַיץ לֵיהּ כְּמַה דְתֵימַר וְהוּא בוֹנֶה חַיִיץ.